החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

דת השרירים

מאת:
הוצאה: | 2017-10 | 397 עמ'
זמינות:

37.00

רכשו ספר זה:

אבות הציונות הכניסו למילון את המונח "יהדות השרירים" וחזו בעיני רוחם "יהודי חדש" מצטיין בפעילות גופנית. הספר "דת השרירים" דן ב"יהדות השרירים" בהקשרה הרחב – הן בהקשר הדיון בספורט כדת מודרנית, הן בהקשר התרבותי של הספורט, והן בהקשר ההיסטוריה היהודית.  פרקי הספר מערערים על המיתוס השגוי בדבר היהודי הלא-ספורטיבי וזיהויו של "יהודי השרירים"  הישראלי כהיפוכו  של יהודי הגלות רפה-הגוף לכאורה.
הספר יוצא מנקודת המוצא המגדירה ספורט כדת, שממנה עובר הדיון אל הקשר בין ספורט, מודרנה, פשיזם ונאציזם ואל ניתוח היחס המורכב שבין ספורט ויהדות. בין השאר הוא דן בפרשות בלתי מוכרות שעניינן הספורט היהודי בגרמניה הנאצית, במורשת הגרמנית של הספורט בישראל ובקשר שבין שואה, ישראל ודימוי היהודים בשדה הספורט וסביבתו.
פרק מיוחד מוקדש לחיבור משנת 1937 שנקרא "הרץ היהודי", שניסה לפרש, בניגוד למקובל, את היהדות ההיסטורית מאז ימי המקרא כיהדות ספורטיבית, כדי לספק לגיטימציה למשנת יהדות השרירים הציונית.

מקט: 4-249-50495
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


פתח-דבר

במקומותינו מקובלת עדיין, למרבה הצער, התפיסה כאילו אין הספורט ראוי להיות מעניינו של המשכיל או נשוא עיונו של החוקר במדעי הרוח והחברה. כמו ניצבו אלה משני צדיו של מתרס – כאן שחוֹק ושם רצינות. וכל כמה שהתפתחו להם לימודי תרבות ואף ההיסטוריה של התרבות כמגמת-מחקר מובילה במדע ההיסטוריה בעולם, מתקשים רבים – חוקרים כהדיוטות – להתייחס לספורט ולתרבות-הגוף כאל תרבות במובנה המקובל והמלא של המלה. ובכל זאת, התפתחות המחקר ההיסטורי אינה מאפשרת דריכה במקום, וכשם שבארצות-הברית ובארצות אירופה התפתח ענף מחקר היסטורי המתמקד בספורט, ושגילדת ההיסטוריונים רואה בו פרשה ראויה למחקר, כן יהא אף במקומותינו. קובץ המאמרים שלהלן מתייחס אל הספורט כתופעה תרבותית הראויה לתשומת-לבו של ההיסטוריון, והוא מצטרף לרשימה קצרה של חיבורים בתחום זה בשפה העברית.

אחד ממקורות החשדנות ביחס אל הספורט כמושא-מחקר במסגרת חקר התרבות בישראל הוא המיתוס בדבר הניגוד הגמור שבין תרבות יהודית ותרבות- הגוף. שהרי כתוב: "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי". נוצר דימוי מובהק של הנְגדה בין היהדות כביטוי של רוחניות צרופה ובין תרבויות אחרות, החל מן התרבות ההלנית, המקדישות תשומת-לב לגוף ולתרבות-הגוף. הססמה הציונית בדבר "יהדות השרירים" היא ניסיון בולט לחלוק על הנגדה זו ולהתגבר עליה. אם אמנם רק הציונות הושיעה את תרבות-הגוף היהודית, או שתרבות זו הייתה קיימת אך מודחקת גם ביהדות שאינה ציונית – על כך ינסו לענות כמה מן המאמרים שלהלן.

הספורט, כתופעה תרבותית הנובעת מן המודרנה, מן המהפכה התעשייתית ומן ההיווצרות של פנאי חדש, התפתח החל מן המאה התשע-עשרה. תרבות-הגוף בחברה הבורגנית והפרולטרית המודרנית התפתחה בצורות שונות בארצות שונות, אך המנועים העיקריים שלה באו מן הארצות שבהן התחוללה המהפכה התעשייתית מוקדם יחסית, ומשם הקרינה תרבות-הגוף המודרנית אל שאר חלקי העולם. מקור השראה חשוב לתרבות-הגוף הציונית או לתרבות-הגוף והספורט בחברה היהודית בארץ-ישראל, נמצא באירופה, בעיקר במרכז היבשת. לטרנספר של תרבות זו מאירופה לארץ-ישראל תוקדש תשומת-לב ניכרת בפרקים שלהלן.

בספר חמישה-עשר פרקים המחולקים לארבעה נושאים. הנושא הראשון עניינו הקשר שבין דת, אידאולוגיה וספורט כתופעה גלובלית או לפחות אירופית. הנושא השני מתייחס למקומו של הספורט במסגרת התרבות היהודית, הן בתפוצות והן במפעל הציוני בארץ-ישראל. הנושא השלישי מתרכז באספקט מרכזי מבחינת אסופת מאמרים זו – הנאציזם ותרבות הספורט היהודית והלא-יהודית. הנושא הרביעי מכוון לפרשה מיוחדת במסגרת הקשר שבין תרבות-הגוף באירופה והספורט בארץ-ישראל: חיבור משנת 1937, הרץ היהודי, שנכתב בגרמניה הנאצית, ואשר ניסה לשחזר קשר היסטורי בעל שורשים עמוקים בין התרבות היהודית לבין הספורט בכלל. החיבור עצמו ושני מאמרים פרשניים בנושא מופיעים בחלקו האחרון של הספר.

כמחצית מן הפרקים שבספר נכתבו על-ידי עורך הכרך. ארבעה נוספים הם תוצר של פרויקט-מחקר של מרכז קבנר באוניברסיטה העברית ואוניברסיטת האנובר (בהשתתפות לורנץ פייפר, עופר אשכנזי, אייל גרטמן ועורך כרך זה), ועוד ארבעה הם מאמרים פרי-עטם של עמיתים גרמנים שהופיעו בספר היובל בשפה הגרמנית לרגל פרישתו של עורך כרך זה לגמלאות. הכרך אינו נושא, לפיכך, אופי מונוגרפי, ולכך משמעות מבחינת העריכה: ישנם פרטים הנזכרים ביותר ממאמר אחד שאין העורך מקפיד על השמטתם מכיוון שהם רלבנטיים לכל מאמר על פי גישת כותבו. ויש לכך משמעות תכנית: האסופה כוללת מגוון של נושאים ומגוון של גישות בתחום שנעשה בו מבחינה מחקרית בארץ ובשפה העברית אך מעט עד כה: הססמה "יהדות השרירים", המוכּרת לכל מי שקיבל חינוך ציוני, הופכת כאן לנשוא בדיקה וחקירה היסטורית הפותחת פתח לערעור על מיתוסים מקובלים מחד גיסא, ותורמת לפיתוח מגמת מחקר בתחום מוכּר פחות של ההיסטוריה של התרבות מאידך גיסא. מרכז קבנר להיסטוריה גרמנית כיוון זה זמן רב את חוקריו ותלמידיו לענף זה של המחקר ההיסטורי.

העורך, ספטמבר 2016

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “דת השרירים”