החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

החברה של אנה

מאת:
הוצאה: | 2017-08 | 162 עמ'

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

35.00

רכשו ספר זה:

שתי נערות, שני יומנים, אמת אחת/ מאת נטלי שוחט

  • מדוע כתבה הנערה יערה לוי יומן כשחזרה מטיול באמסטרדם?
  • מיהי הלן ומה בינה לבין אנה פרנק?
  • האם ייתכן קשר עמוק בין שתי נערות ממרחק של למעלה משבעים שנה?
  • מה דומה בין העיר אמסטרדם לבין רחוב חילוני ביום הכיפורים?
  • האם יציע איתן, הנער המקובל בשכבה, חברות ליערה?

שאלות אלה ועוד רבות אחרות יקבלו מענה ביומן הנעורים המיוחד שלפניכם.             יערה לוי,  נערה בת שתיים עשרה כמעט, מחליטה לכתוב בלוג, מעין יומן מודרני,     בו היא מספרת על אודות קורותיה של נערה רגילה: לימודים, חברים, מסיבות בת מצווה, טיולים, ענייני בנות ועוד. אלא שאין זה יומן רגיל כלל ועיקר. זהו יומן מיוחד במינו "המתכתב" עם דמותה של אנה פרנק ועם יומנה המפורסם שנכתב בהולנד, במסתור, בתקופת השואה. בסוף כל פרק חותמת יערה בכינוי "החברה של אנה", וזהו גם שמו של הבלוג שלה.

 

תובָנות חשובות בספר

  • "החברה של אנה" זהו ספר שרוקם, בתבונה וברגישות, את הקשר שבין השואה האיומה לביניכם, בני הנוער של ימינו אלה, דרך עיניה הבוחנות וליבה הרגיש של נערה צעירה. נוצר כאן גשר עדין, בין דורי, בין העבר להווה באמצעות "התכתבות" בין שני יומנים, בין שתי נערות.

 

  • חידוד תודעת השואה ואימתה בקרב בני נוער בישראל ובעולם; כלי נוסף למניעת התופעה של הכחשת השואה.

 

  • המחשת הווי עכשווי של בני נוער בישראל דרך כתיבת בלוג חוויתי ובאמצעות השימוש ברשתות החברתיות.

 

  • הבהרת העובדה האוניברסלית כי למרות השוני התקופתי, הגאוגרפי, הלאומי – לכולנו, בני האדם, אותן אמיתות, אותם חלומות ואותם פחדים.

***

נטלי שוחט, נשואה ואם לשניים; ארכיונאית, מידענית, סופרת ועורכת לשון, פרסמה שני ספרי ילדים: "מסיבה בעיר העיגולים" ו"בלבולי חיות". כמו כן, יצא לאור ספר ראשון פרי עטה למבוגרים בסוגת הסיפור הקצר ושמו: "סגורות – הכמיהה לאימהות" (הוצאת 'רב מכר', 2017). בנוסף, מפרסמת הכותבת מאמרים בעיתונים, באתרים ובבלוגים שונים.

מקט: 001-3000-054

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


פתח דבר

ספר זה נולד לפני שנים מספר, כשחזרתי מטיול משפחתי בהולנד. נולדה לה אז המחשבה שעליי לגשר ולקשר בין העבר – שְפָּן אחד שלו, חיים בצל מוראות השואה, בא לידי ביטוי ביומן המופלא של אנה, אותו קראתי בהיותי נערה – לבין הקוראים הצעירים של היום. את הדור הצעיר מייצגת בתי, שבאותה תקופה עמדה לחגוג את שנת בת המצווה שלה ולהתחיל את שנת לימודיה האחרונה (כיתה ו’) בבית הספר היסודי, מיד עם סיום החופש הגדול.

חשתי צורך לגשר על פער, שלעניות דעתי, הולך ומתרחב בין האסון הבלתי נתפס של העם היהודי, לבין דורות שהולכים ומתרחקים מהאירוע עצמו, בחלוף הזמן.

מצד אחד, הנושא נלמד בשיעורי ההיסטוריה ובשיעורי הסִפרות, מצוין פעמיים בשנה – ב’יום השואה הבינלאומי’ וביום השואה הלאומי – הנוער מבקר ב’יד ושם’ ובמוזיאונים אחרים והשיא, המסע לפולין בכיתה יב, אך מצד אחר, הולך ופוחת דור הראשונים, דור האודים המוצלים מאש שהמשיכו הלאה, הקימו את מדינת ישראל או המשיכו את קיום העם היהודי בגולה, אף על פי כן ולמרות הכול.

בהתחשב בכך שעוד שנים מועטות לא ניתן יהיה לשמוע עדות ישירה מפיהם, מצאתי לנכון להוסיף נדבך שיקרב את הדור הצעיר לנושא ויחדד בו את תודעת זיכרון השואה והנצחתה, בדרך שבה לא יושם דגש על הזוועה בקיצוניותה, אלא יואר ניסיון הישרדות הירואי ומוכר דרך עיניה של נערה מהדור הנוכחי.

תרומתי הצנועה לנושא בספר זה נעשתה באמצעות חיבור – שונה, מעניין, אף מרתק – בין דמותה של אנה פרנק לבין דמותה של יערה לוי; נערה צעירה בשנת בת המצווה שלה, שנה שהיא משמעותית לכל נער ונערה ישראלים ויהודים, לא רק בפן האישי של צמיחה והתבגרות, אלא אף בפן הלאומי – גיבוש זהות לאומית ושייכות חברתית – ובפן הכלל אנושי של ראיית האחר והשונה ממך.

ספר זה – בלוג שכותבת יערה ובו היא מכנה את עצמה ‘החברה של אנה’ – ‘מתכתב’ בשפה עכשווית וזורמת עם יומנה, ובעיקר עם דמותה של אנה פרנק, ודרכה – עם נושא ההתמודדות האישית, הלאומית והכלל אנושית עם השואה והשלכותיה.

אני מציינת עובדה זו גם משום שיש מעת לעת אזכורים קלים מהיומן, ואני ממליצה מאוד לקרוא ספרי זה לאחר קריאת יומנה של אנה פרנק.

החיבור בין דמותה של אנה לבין יערה הרֶגישה הולך ומתהדק עם הזמן, והגשר בין השתיים נוצר, בין היתר, בדמות ניצולת שואה (הלן) שהסתתרה אף היא כילדה קטנה באותה עת אפלה בצרפת, אך ניצלה. היא יוצרת קשר עם יערה דרך הרשת החברתית ומוזמנת לספר לנוער את סיפורה במסגרת מתן עדות בבית הספר.

ספר זה לא היה נכתב אלמלא כמה וכמה אנשים יקרים, שלהם התודה והברכה. ראשית, לבעלי, לילדיי ולהוריי, הכוח המניע בחיי. כמו כן, לאנשים היקרים שתרמו וסייעו להתהוותו של ספר זה: לעורכת הנהדרת נורית הראל שדייקה כדרכה את הטקסט, לדן דוד, המאייר הנפלא, לעמית אופיר – מו’ל, מנטור וחבר, לאיריס חשביה ולארנון לוי שאיתרו עבורי את הגרסה המוקדמת של ‘אנה פרנק – יומנה של נערה’, לאסתר גלייכמן שהעניקה לארכיון צה’ל – ‘אוסף הלוחם היהודי בצבאות העולם’ את הטלאי הצהוב שהיה ברשות אביה, יצחק גלייכמן ז’ל, לעדי בניה המתוקה שהסכימה לשמש קוראת בטא שלי ואהבה את מה שקראה, ולכל המכרים, החברים ובני המשפחה שתמכו ועודדו מאחורי הקלעים, לכולכם נתונה תודתי מעומק הלב.

שלכם,
נטלי שוחט, ישראל, 2017

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “החברה של אנה”