הרומאן הקומי והשנון של עדי אבלס קושר שלישיה 'בלתי-אפשרית': ג'ו – דון-ז'ואן תל-אביבי שחצן, מגאלומאן בעל פנטזיות, שכל אשה היא לגביו יעד מבוצר שהוא חייב להבקיע – פוגש במסיבה אקראית את יאיר – גבר בודד שצף בריקוּת שסביבו, צופה בחיים מן הצד, ומתעקש לחיות את חייו במנותק מכל קירבה, מתוך דבקות בתפיסת-עולם הרואה בבדידות את "תכשיר הטיהור הכי מוצלח של הנפש". והצלע השלישית במשולש הזה היא ריקי, נערת-ליווי מעשית ומיוחדת, שרוצה בעצם קשר פשוט.
את שלושת אלה מלווה מספר מעורב המפתח עם הדמויות יחסים משלו, במין משחק אירוני של אינטימיות וריחוק. הסיפור מתגלגל על רקע הווי מסיבות תל-אביבי, ועם פרויקט "רוחני" שג'ו מייסד ברוב נוכלות, שמטרתו המוצהרת לאפשר לבני-האדם להיות "הם עצמם במלוא מובן המלה" ולשחררם מן החרדה מפני האינטימיות. מהי "אהבה" ולשם מה היא קיימת? "המצאנו מושג לא מובן, והפרחנו אותו אל תוך עולם לא מובן, כדי להצדיק התנהגות לא מובנת", טוען יאיר, "קירבה אמיתית בין המינים לא אפשרית; או שאנחנו גלמודים, או שאנחנו רמאים".
אין עדיין תגובות