החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

בילי והחייזרים

מאת:
הוצאה: | מרץ 2025 | 80 עמ'
קטגוריות: ילדים ונוער
הספר זמין לקריאה במכשירים:

48.00

רכשו ספר זה:

"רציתי לצאת למסע משלי, לראות במו עיניי את הקסם שהם מדברים עליו ללא הרף, לחוש את העוצמה שבחללית ולפגוש מקומות ונופים אחרים."

בילי הוא ילד בן 15 המתגורר באי מלדיום. הוריו המדענים גידלו אותו לתוך עולם המלא בניסויים, מחקרים טכנולוגיים ומסעות לחלל.

כעת, בגיל בגרות, בילי יוצא למסע משל עצמו. במסעו לירח פוגש בילי את החייזר ג'ו, והוא מכיר לו את התרבות שלו ומציג אותו בפניי חבריו. אך במסעו הבא לירח מגלה בילי שלא כל החייזרים נחמדים. בחיפוש אחר חבריו, יחד עם הוריו וחבריהם, בילי מגלה תושייה ואומץ רב ועוזר להציל את חבריו החדשים.

בילי חושף בפני הקוראים עולמות ומושגים חדשים. הוא ילד אמיץ וחדור מטרה, שמעז לחלום ולהגשים!

 

זהו ספר הביכורים של הסופר הצעיר שי דודאי, שכתב אותו בהיותו בן שמונה בלבד. הספר נועד להעצים ולתת תקווה ומקום לחלום לכל הילדים שחולמים להגיע הכי רחוק שאפשר! בן גוריון אמר: תעזו, תתמידו, תצליחו! זו הנוסחה להגשמת כל חלום.

מקט: 4-575-861
"רציתי לצאת למסע משלי, לראות במו עיניי את הקסם שהם מדברים עליו ללא הרף, לחוש את העוצמה שבחללית ולפגוש מקומות […]

פֶּרֶק 1
מוּכָן לְהַמְרִיא

שָׁלוֹם!

שְׁמִי בִּילִי, וַאֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם עַל הַמַּסָּע שֶׁלִּי אֶל הֶחָלָל.

אֲבָל קֹדֶם אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם קְצָת עַל עַצְמִי.

אֲנִי בֶּן 15, וְגָר בְּמָקוֹם מַדְהִים!

יֵשׁ לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי חַוָּה בְּגֹדֶל שֶׁל 20 דּוּנָם בְּמַלֶדְיוּם.

מַלֶדְיוּם הוּא שְׁמוֹ שֶׁל אִי, שֶׁנִּמְצָא מִצָּפוֹן לְאוֹסְטְרַלְיָה, וְלֹא מוֹפִיעַ בְּשׁוּם מַפָּה.

זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהוֹרַי בָּחֲרוּ בּוֹ כְּמָקוֹם מַתְאִים לִמְגוּרִים. הוֹרַי הֵם מַדְּעָנִים וַאֲנִי בֵּן יָחִיד, שֶׁגָּדַל לְתוֹךְ עוֹלָם שֶׁל מֶחְקָרִים טֶכְנוֹלוֹגִיִּים וּתְעוּפָתִיִּים.

נֶחְשַׂפְתִּי לְמֵעַל מִילְיוֹן נִסּוּיִים שֶׁעָרְכוּ הוֹרַי בְּקוֹמַת הַמַּרְתֵּף בְּבֵיתֵנוּ שֶׁמִּזְּמַן הָפְכָה לְמַעְבָּדָה, עוֹד הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַדְתִּי. כֻּלָּם מְתֹעָדִים כַּמּוּבָן.

כְּבָר בְּתוֹר יֶלֶד קָטָן אֲנִי זוֹכֵר אֶת עַצְמִי סַקְרָן, חוֹקֵר, שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת וּפוֹתֵחַ מַפּוֹת.

בְּגִיל 3 קָנוּ לִי טֵלֶסְקוֹפּ לְיוֹם הַהֻלֶּדֶת, וּמֵאָז אֲנִי לֹא מַפְסִיק לְהַבִּיט בַּכּוֹכָבִים. כָּל עֶרֶב, שְׁעָתַיִם אַחֲרֵי הַשְּׁקִיעָה, אֲנִי יוֹצֵא לְשָׂדֶה סָמוּךְ לְבֵיתִי וּמַבִּיט בַּפֶּלֶא שֶׁפָּרוּשׂ לְפָנַי.

כָּל הַסְּפָרִים שֶׁקָּרָאתִי מְסַפְּרִים עַל הֶחָלָל וְעַל צְוָתִים שֶׁנִּסּוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַיָּרֵחַ וּשְׁכֵנָיו, אַךְ לְלֹא הַצְלָחָה.

הוֹרַי לְמַזָּלִי עָשׂוּ אֶת הַמַּסָּע הַזֶּה כְּבָר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, וְלִמְּדוּ אוֹתִי כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת כְּדֵי שֶׁיּוֹם אֶחָד אוּכַל לָצֵאת לַמַּסָּע הַזֶּה לְבַדִּי.

הַהוֹרִים שֶׁלִּי לֹא הִסְכִּימוּ לִשְׁלֹחַ אוֹתִי לְבֵית הַסֵּפֶר אוֹ לַגַּן, וְלָמַדְתִּי בְּמָה שֶׁנִּקְרָא: "חִנּוּךְ בֵּיתִי".

לָמַדְתִּי בְּבֵיתִי עִם הוֹרַי. הֵם דָּאֲגוּ לְלַמֵּד אוֹתִי מִקְצוֹעוֹת שֶׁלֹּא לוֹמְדִים בְּבָתֵּי סֵפֶר רְגִילִים, מִקְצוֹעוֹת מְיֻחָדִים שֶׁיְּלָדִים לֹא תָּמִיד נֶחְשָׂפִים אֲלֵיהֶם, כְּמוֹ אֲוִירוֹנָאוּטִיקָה וְחָלָל.

הַנְדָּסַת מַעֲרָכוֹת.

לָמַדְתִּי לִקְרֹא מַפּוֹת.

תְּעוּפָה.

הִיסְטוֹרְיָה.

קְרַב מַגָּע.

אַרְכֵאוֹלוֹגְיָה.

פִיזִיקָה.

מַדָּעִים.

מָתֵמָטִיקָה.

אַנְגְּלִית.

וְשָׂפוֹת שֶׁסָּבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים עַל קִיּוּמָן.

הֵן מְכֻנּוֹת "שָׂפוֹת נִסְתָּרוֹת", כִּי מְעַטִּים שָׁמְעוּ עֲלֵיהֶן, אִם בִּכְלָל.

פַּעַם בָּכִיתִי וְהִתְחַנַּנְתִּי בִּפְנֵי אָבִי שֶׁיִּתֵּן לִי לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר עִם הֶחָבֵר שֶׁלִּי פְרֶד. קָנוּ לוֹ הֲמוֹן כְּלֵי כְּתִיבָה, מַחְבָּרוֹת, סְפָרִים וְיַלְקוּט חָדָשׁ עִם תְּמוּנָה שֶׁל חֲלָלִית, וּמָלֵא מַתָּנוֹת, בְּגָדִים חֲדָשִׁים וְנַעֲלַיִם, וַאֲפִלּוּ לָקְחוּ אוֹתוֹ לְהִסְתַּפֵּר, כְּמוֹ לִפְנֵי אֵרוּעַ חֲגִיגִי.

קִנֵּאתִי בּוֹ כָּל כָּךְ.

אָבִי הִסְבִּיר לִי בְּסַבְלָנוּת: "אַל תִּתְעַצֵּב בִּילִי, דַּע לְךָ שֶׁגַּם לִמּוּדִים בֵּיתִיִּים הֵם דָּבָר נִפְלָא, מַמָּשׁ כְּמוֹ בֵּית הַסֵּפֶר. תִּזְכֹּר שֶׁבַּבַּיִת אַתָּה נֶחְשָׂף לְמִקְצוֹעוֹת וּלְנוֹשְׂאִים שֶׁמַּתְאִימִים בִּמְיֻחָד לְיֶלֶד מֻכְשָׁר כָּמוֹךָ שֶׁעוֹמֵד לִנְסֹעַ לֶחָלָל. סְמֹךְ עָלַי וְעַל אִמָּא שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר עֲבוּרְךָ".

הֶאֱמַנְתִּי לְאָבִי, אַךְ קִנֵּאתִי בִּפְרֶד זְמַן רַב, עַד שֶׁהוּא סִפֵּר לִי עַל בֵּית הַסֵּפֶר בְּעַצְמוֹ.

פְרֶד סִפֵּר: "אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לִלְמֹד מָה שֶׁהַמּוֹרִים מַחְלִיטִים עֲבוּרֵנוּ, אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לִבְחֹר אֶת נוֹשֵׂא הַלִּמּוּד אוֹ אֶת הַתְּחוּם. לוֹמְדִים מָתֵמָטִיקָה וְאַנְגְּלִית בְּעִקָּר. יֵשׁ שִׁעוּר אֶחָד שֶׁכֻּלָּם אוֹהֲבִים — הוּא נִקְרָא סְפּוֹרְט, בַּשִּׁעוּר הַזֶּה אֲנַחְנוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל מְשַׂחֲקִים בְּכַדּוּר. וְלִפְעָמִים מַרְשִׁים לָנוּ לָלֶכֶת לַסִּפְרִיָּה, זֶה הַחֵלֶק הֲכִי טוֹב.

חַיָּבִים כָּל הַזְּמַן לָשֶׁבֶת בְּשֶׁקֶט, אָסוּר לְדַבֵּר עִם חֲבֵרִים אוֹ לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת בְּמַהֲלַךְ הַשִּׁעוּרִים. גַּם אִם רוֹצִים לִזְרֹק מַשֶּׁהוּ אוֹ לָצֵאת לַשֵּׁרוּתִים צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת, וְלֹא תָּמִיד מְאַפְשְׁרִים. יֵשׁ רַק הַפְסָקָה אַחַת בְּיוֹם שֶׁל חֲצִי שָׁעָה, אָז מֻתָּר לְדַבֵּר וּלְשַׂחֵק", סִיֵּם בְּקוֹל נִרְגָּז וּפָגוּעַ.

פִּתְאוֹם הֵבַנְתִּי לְמָה אָבִי הִתְכַּוֵּן בִּדְבָרָיו.

וְהִתְבָּרֵר לִי שֶׁכָּל הַזְּמַן הַזֶּה רָצִיתִי לִלְמֹד כְּמוֹ פְרֶד, וְהוּא בִּכְלָל חָלַם לִלְמֹד כָּמוֹנִי.

בַּסּוֹף הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בּוֹחֲרִים אֶת מָה שֶׁטּוֹב עֲבוּרֵנוּ.

וְסִמְכוּ עָלַי, הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ מַכִּירִים הֲכִי טוֹב אֶת הַצְּרָכִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁלָּנוּ.

כְּשֶׁהַהוֹרִים שֶׁלִּי הָיוּ טָסִים, הָיִיתִי נִשְׁאָר עִם דּוֹד שֶׁלִּי, אָחִיו שֶׁל אָבִי, דּוֹד זַ'אן.

אָהַבְתִּי מְאֹד אֶת הַשְּׁהוּת אִתּוֹ, שֶׁכִּמְעַט לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בְּחֶסְרוֹנָם שֶׁל הוֹרַי.

הָיִינוּ אוֹכְלִים פַּנְקֵיְקִים וְעוּגוֹת, עַד שֶׁהָיִינוּ מִתְפּוֹצְצִים. מְשַׂחֲקִים כַּדּוּרֶגֶל בַּשָּׂדוֹת עַד לִשְׁעוֹת הָעֶרֶב. וְאָז אַחֲרֵי הַשְּׁקִיעָה הָיִינוּ עוֹלִים לַמִּרְפֶּסֶת הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל בֵּיתֵנוּ עִם שׁוֹקוֹ חַם וּמַבִּיטִים בַּכּוֹכָבִים. נָהַגְנוּ לִקְרֹא לָהֶם בְּשֵׁמוֹת מַצְחִיקִים, כִּי דּוֹדִי פָּחוֹת הִתְעַנְיֵן בַּמַּפָּה שֶׁל הַגָּלַקְסִיָּה. נָתַנּוּ לַכּוֹכָבִים שֵׁמוֹת שֶׁל מַאֲכָלִים שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים כְּמוֹ שׁוֹקוֹ, מֶיְפֶּל, גְּבִינָה, פּוּנְץ', פִּיסְטוּק, מוֹקָה, וְהָיוּ עוֹד כַּמָּה שֶׁכְּבָר שָׁכַחְתִּי, כִּי הַיּוֹם אֲנִי כְּבָר מַכִּיר אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת הָאֲמִתִּיִּים שֶׁל הַכּוֹכָבִים.

חָלְפוּ כַּמָּה שָׁנִים מֵאָז שֶׁהִבַּטְנוּ כָּכָה יַחַד לַשָּׁמַיִם, הִתְבַּגַּרְתִּי וְסִיַּמְתִּי אֶת לִמּוּדֵי הָאֲוִירוֹנָאוּטִיקָה וּמַדְּעֵי הֶחָלָל, אֲפִלּוּ בְּהִצְטַיְּנוּת יֵשׁ לוֹמַר.

כְּשֶׁחָגְגוּ לִי יוֹם הֻלֶּדֶת שֶׁל גִּיל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה, הַגִּיל הַמְּסַמֵּל אֶצְלֵנוּ הַגָּעָה לְבַגְרוּת, הַהוֹרִים שֶׁלִּי אִרְגְּנוּ לִי אֵרוּעַ מְפֹאָר כְּמִנְהַג תּוֹשָׁבֵי מַלֶדְיוּם.

הַחַוָּה הָעֲנָקִית שֶׁבְּבֵיתֵנוּ הִתְקַשְּׁטָה כֻּלָּהּ לִכְבוֹד הָאֵרוּעַ הַמְּרַגֵּשׁ. נוּרוֹת קְטַנּוֹת בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת קִשְּׁטוּ אֶת הַחַוָּה, הַשֻּׁלְחָנוֹת הָיוּ עֲרוּכִים בְּכָל טוּב. מַפּוֹת תְּכֻלּוֹת עִטְּרוּ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת, וּפְרָחִים כְּחֻלִּים הֻנְּחוּ בְּמֶרְכַּז כָּל שֻׁלְחָן בַּאֲגַרְטָל כָּחֹל כֵּהֶה. נַגָּנִיּוֹת כִּנּוֹר נִגְּנוּ עַל בָּמָה בְּמֶרְכַּז הַחַוָּה, כְּשֶׁהֵן לְבוּשׁוֹת שְׂמָלוֹת לְבָנוֹת.

עָמַדְתִּי בַּכְּנִיסָה תַּחַת עֵץ סֵקוֹיָה רָחָב שֶׁקֻּשַּׁט כֻּלּוֹ בְּנוּרוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת. הִרְגַּשְׁתִּי מוּבָךְ, וְרַק רָצִיתִי לְהִתְחַבֵּא וְשֶׁאַף אֶחָד לֹא יִרְאֶה אוֹתִי. אַךְ לְצַעֲרִי זֶה לֹא קָרָה, וְנֶאֱלַצְתִּי לַעֲמֹד לְיַד הוֹרַי שֶׁהִכִּירוּ לִי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהָאוֹרְחִים הַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּאוּ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָתִי וּלְאַחֵל לִי בְּרָכוֹת לְרֶגֶל הַגָּעָתִי לְגִיל בַּגְרוּת.

אִמִּי הִצִּיגָה בְּפָנַי אֶת כָּל רָאשֵׁי הָאִרְגּוּנִים וּנְצִיגֵי הַמַּעֲמָדוֹת הַחֲשׁוּבִים. הוֹשִׁיטָה לְכָל אֶחָד מֵהֶם יָד, וְחִיְּכָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּמָה. גַּם אָבִי נָהַג כָּמוֹהָ, וְהוֹסִיף לְשַׁבֵּחַ אוֹתִי וּלְסַפֵּר עַל כָּל הֶשֵּׂגַי הַמַּרְשִׁימִים בִּפְנֵי כָּל מִי שֶׁרַק הָיָה מוּכָן לִשְׁמֹעַ.

הַצַּלָּם, אִישׁ גָּבוֹהַּ וְרָזֶה לְמַדַּי, לָבוּשׁ בַּחֲלִיפָה כְּחֻלָּה שֶׁעֲנָקִית עָלָיו בִּשְׁתֵּי מִדּוֹת לְפָחוֹת, דָּאַג לְצַלֵּם אֶת כֻּלָּנוּ עִם כָּל אוֹרֵחַ שֶׁנִּכְנַס.

הַחִיּוּךְ הַמְּאֻלָּץ שֶׁלִּי נָמַס בִּמְהִירוּת, וְהִרְגַּשְׁתִּי חֲסַר אוֹנִים.

כַּמָּה שָׂמַחְתִּי שֶׁהָאֵרוּעַ הִסְתַּיֵּם.

קִוִּיתִי שֶׁעַכְשָׁו זֶה זְמַן טוֹב לָטוּס לֶחָלָל, וְחִכִּיתִי לַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁבָּהּ אוּכַל לְשׂוֹחֵחַ עַל כָּךְ עִם הוֹרַי.

שַׂמְתִּי לֵב שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלִּי חָזְרוּ מִמַּסָּע בֶּחָלָל הֵם רָצוּ לַמַּפּוֹת וְלַסְּפָרִים וְרָשְׁמוּ בַּמַּחְבָּרוֹת עוֹד וָעוֹד מֵידָע עַל כָּל מָה שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם, עַל הַיְּצוּרִים שֶׁפָּגְשׁוּ, הַמַּנְהִיגִים וְהַמִּנְהָגִים בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁאֲלֵיהֶם הִגִּיעוּ.

כַּמָּה רָצִיתִי לַחֲווֹת אֶת הַהַרְגָּשָׁה וּלְתַעֵד אֶת הַהַרְפַּתְקָה שֶׁלִּי.

הוֹרַי הִקְפִּידוּ לְתַעֵד כַּמָּה זְמַן לָקַח לָהֶם לְהַגִּיעַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְנִסּוּ כָּל הַזְּמַן לִמְצֹא דַּרְכֵי קִצּוּר, כִּי לְטַעֲנָתָם הַטִּיסוֹת הָיוּ אֲרֻכּוֹת מִדַּי, וְהַשְּׁהוּת בֶּחָלָל קְצָרָה מִדַּי. הֵם נִסּוּ לְהַמְצִיא דְּגָמִים שׁוֹנִים שֶׁל חֲלָלִיּוֹת, וַאֲפִלּוּ שִׁתְּפוּ אוֹתִי בַּהִתְלַבְּטוּיוֹת שֶׁהָיוּ סְבִיב הַרְכָּבַת הַמָּנוֹעַ, מִסְתַּבֵּר שֶׁהַיֶּדַע שֶׁלִּי בַּאֲוִירוֹנָאוּטִיקָה עָזַר מְאֹד בְּהַרְכָּבַת הַדֶּגֶם הָאַחֲרוֹן שֶׁהֵם יָצְרוּ.

הָיִיתִי גֵּאֶה מְאֹד בְּעַצְמִי בְּכָל פַּעַם שֶׁהַיֶּדַע שֶׁלִּי שִׁמֵּשׁ לְהַמְצָאָה כָּלְשֶׁהִי.

וְהַהוֹרִים שֶׁלִּי הִמְצִיאוּ הַרְבֵּה דְּבָרִים מְעַנְיְנִים.

אַךְ לֹא הִסְתַּפַּקְתִּי בְּכָךְ שֶׁהַיֶּדַע שֶׁלִּי מְשַׁמֵּשׁ אוֹתָם, רָצִיתִי לָצֵאת לְמַסָּע מִשֶּׁלִּי, לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינַי אֶת הַקֶּסֶם שֶׁהֵם מְדַבְּרִים עָלָיו לְלֹא הֶרֶף, לָחוּשׁ אֶת הָעָצְמָה שֶׁבַּחֲלָלִית, וְלִפְגֹּשׁ מְקוֹמוֹת וְנוֹפִים אֲחֵרִים.

כְּבָר נִהְיָה מְאֻחָר. אוּלַי חֲצוֹת.

כָּל הָאוֹרְחִים הִתְפַּזְּרוּ לְבָתֵּיהֶם.

הוֹרַי נִשְׁאֲרוּ יְשׁוּבִים עַל יַד אַחַד הַשֻּׁלְחָנוֹת וְנִרְאוּ מְרֻצִּים מֵהַמְּסִבָּה.

הֵם בְּדִיּוּק מָזְגוּ לְעַצְמָם כּוֹס מַיִם, וַאֲנִי הִתְיַשַּׁבְתִּי לְצִדָּם.

"אַבָּא, אִמָּא, תּוֹדָה עַל מְסִבָּה מֻצְלַחַת מְאֹד! אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁעַכְשָׁו שֶׁאֲנִי כְּבָר בּוֹגֵר עַל פִּי חֹק, זֶה זְמַן מְצֻיָּן לָצֵאת לַטִּיּוּל הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי".

הוֹרַי הִבִּיטוּ זֶה בָּזֶה, כְּאִלּוּ הֵם יָדְעוּ שֶׁהָרֶגַע הַזֶּה יַגִּיעַ.

אָבִי טָפַח לִי עַל הַגַּב וְאָמַר, "אַתָּה מוּכָן, בֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ. אֲנַחְנוּ סוֹמְכִים עָלֶיךָ וּמַאֲמִינִים בְּךָ, אֲבָל חָשׁוּב שֶׁתִּהְיֶה עֵרָנִי, וּתְשַׁתֵּף אוֹתָנוּ בְּכָל דָּבָר שֶׁקּוֹרֶה — טוֹב אוֹ רַע".

אִמִּי הוֹצִיאָה מִכִּיס מְעִילָהּ מַעֲטָפָה שֶׁחִכְּתָה לָרֶגַע הַזֶּה: "בְּרָכוֹת וְהַנְחָיוֹת לְטִיסָה רִאשׁוֹנָה".

הִתְפּוֹצַצְתִּי מֵהִתְרַגְּשׁוּת.

חִבַּקְתִּי אֶת הוֹרַי, וְנִדְהַמְתִּי שֶׁהֵם הִתְכּוֹנְנוּ לָרֶגַע.

"אַתֶּם הַהוֹרִים הֲכִי טוֹבִים שֶׁיֵּשׁ!"

לָקַחְתִּי אֶת הַמַּעֲטָפָה וְרַצְתִּי לְחַדְרִי לִקְרֹא אֶת תָּכְנָהּ.

הִתְאַרְגַּנְתִּי לַטִּיסָה בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, תִּרְגּוּלִים, הַנְחָיוֹת, שִׁנַּנְתִּי מִלִּים מְסֻבָּכוֹת בְּשָׂפוֹת שׁוֹנוֹת, וְחָזַרְתִּי עַל תַּרְגִּילֵי קְרַב הַמַּגָּע שֶׁלָּמַדְתִּי.

הַיּוֹם הַמְּיֻחָל הִגִּיעַ.

הָיָה זֶה יוֹם סְתָוִי, בָּהִיר וְיָפֶה, וַאֲנִי הִתְכּוֹנַנְתִּי לְהַמְרִיא לֶחָלָל.

הַלֵּב שֶׁלִּי פָּעַם בִּמְהִירוּת מוּאֶצֶת, וַאֲפִלּוּ דִּלַּגְתִּי מֵרֹב שִׂמְחָה לְאֹרֶךְ הַשְּׁבִיל,

"אֲנִי יָכוֹל לְהָטִיס חֲלָלִית לְבַד!" צָרַחְתִּי בָּאֲוִיר הַפָּתוּחַ.

הִתְאַרְגַּנְתִּי, בָּחַרְתִּי לִי אֶת הַתִּיק הֲכִי גָּדוֹל וְהִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ הֲמוֹן צִיּוּד: בְּגָדִים, מַגָּבוֹת, מַגְּבוֹנִים, טִישׁוּ, אֹכֶל בְּחַמְגָּשִׁיּו‍ֹת, וּבַקְבּוּקֵי מַיִם מִינֵרָלִים.

וּבוֹאוּ לֹא נִשְׁכַּח צִיּוּד בְּסִיסִי וְחָשׁוּב כְּמוֹ פָּנָסִים, פִּנְקָסִים, עֵטִים, מַצְפֵּן, שְׁעוֹנִים, בָּטֶרְיוֹת, צִיּוּד עֶזְרָה רִאשׁוֹנָה, מַצְלֵמָה, פֶּלֶאפוֹן, וּסְפָרִים. הֲמוֹן סְפָרִים שֶׁיּוּכְלוּ לְסַיֵּעַ לִי בְּהַעֲבָרַת הַמֶּתַח בִּשְׁעוֹת הַטִּיסָה הָאֲרֻכּוֹת, וְגַם יְשַׁמְּשׁוּ אוֹתִי בְּמִדַּת הַצֹּרֶךְ בִּשְׁהוּתִי בֶּחָלָל.

וְכַמּוּבָן אִרְגַּנְתִּי לִי מוּזִיקָה, מִי יָכוֹל בִּלְעָדֶיהָ?

פָּסַעְתִּי לְעֵבֶר הַחֲלָלִית, נִפְרָד בְּמַבָּטִי מֵהַשָּׂדוֹת הַיְּרֻקִּים, מֵהַפְּרָחִים הַצִּבְעוֹנִיִּים, שֶׁמַּקִּיפִים אוֹתִי מִכָּל עֵבֶר, וּמִבֵּיתִי הָאָהוּב. חִבַּקְתִּי אֶת הוֹרַי וְנִפְרַדְתִּי לְשָׁלוֹם!

נִכְנַסְתִּי לַחֲלָלִית וְשִׁגַּרְתִּי אֶת עַצְמִי אֶל הֶחָלָל הַמֻּפְלָא.

הַטִּיסָה הָיְתָה אֲרֻכָּה, אַךְ לְמַזָּלִי לְלֹא קְשָׁיִים, חוּץ מֵהַסְּחַרְחֹרֶת שֶׁחָטַפְתִּי תּוֹךְ כְּדֵי מְעַרְבּוֹלוֹת הָאֲוִיר בַּיְּצִיאָה מִכַּדּוּר הָאָרֶץ.

לָקַח לִי כַּמָּה דַּקּוֹת לְהֵרָגַע. טוֹב, אוּלַי קְצָת יוֹתֵר…

אֲבָל הָעִקָּר שֶׁזֶּה עָבַר, וְאֶפְשָׁר לִנְשֹׁם!

הַמְּשִׂימָה עָבְרָה בְּהַצְלָחָה, וַאֲנִי יָכוֹל לִנְחֹת!

אֲנִי מֵכִין אֶת עַצְמִי לַנְּחִיתָה, שֶׁזּוֹ הֲכָנָה קְצָת יוֹתֵר מֻרְכֶּבֶת מֵהַהַמְרָאָה. אֲנִי מְרֻכָּז וּמַשְׁקִיעַ אֶת כֻּלִּי בְּמִילְיוֹנֵי הַכַּפְתּוֹרִים, לוֹחֵץ עַל מָה שֶׁצָּרִיךְ בַּסֵּדֶר הַנָּכוֹן, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגַּלְתִּי פְּעָמִים רַבּוֹת בֶּעָבָר, רַק שֶׁעַכְשָׁו זֶה אֲמִתִּי.

לָרֶגַע הַזֶּה חִכִּיתִי. אֲנִי נוֹחֵת.

אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל הַחֲלָלִית וְיוֹצֵא מִתּוֹכָהּ.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “בילי והחייזרים”