החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

בצל ההתנתקות

מאת: ,
הוצאה: | 2008 | 346 עמ'
קטגוריות: מבצע חנוכה, עיון
זמינות:

24.05

רכשו ספר זה:

מהן השלכות הליך ההתנתקות על יחסי צבא-חברה בישראל?
מהי השפעת התהליך על יחסי דת ומדינה בישראל?
מה היה השיח התקשורתי-ציבורי ערב ההתנתקות?
כיצד הוצג מהלך ההתנתקות בשיח התקשורתי והציבורי?
מהן השלכות תוכנית ההתנתקות על התרבות והפסיכולוגיה הלאומית?
מה העיד יישום התוכנית על יחסי משפט, פוליטיקה ומדיניות ציבורית בישראל?
שלל התפתחויות חברתיות ופוליטיות התרחשו בצל ההתנתקות. אלו מוארים במאמרי הקובץ המנתחים את השפעות תהליך ההתנתקות על החברה הישראלית בשישה שערים: ישראל ורצועת עזה – היסטוריה, אסטרטגיה ופוליטיקה; פסיכולוגיה פוליטית של התנתקות: תפיסות, ערכים, נרטיבים; ההתנתקות ויחסי צבא-חברה בישראל; ההתנתקות והחברה הדתית; תוכנית ההתנתקות והזירה המשפטית; כרונולוגיה של התנתקות.

כותבי/ות המאמרים (לפי סדר א"ב):
עמירם אורן, אלק אפשטיין, נטע ארנון, משה ארנס, גדי ביאליק, יוסי ביילין, סמדר בן אשר, סיני דויטש, סיוון הירש-הפלר, סיוון יעקובסון-לייב, עידן ירון, אודי לבל, ניסים ליאון, חיים משגב, מאיר סיוון, מוטי ענברי, דפנה קנטי-נסים, רפי רגב, אורי שטרוזמן, זכי שלום.

"נזקיה של הנסיגה החד-צדדית מעזה אינם מבוטלים: החלשת מחנה השלום הפלסטיני והחלשת מחמוד עבאס עצמו, הרחקת הסיכוי לשלום, צמצום היכולת לפקח על הנעשה ברצועה… להעדיף לוותר על תשעים אחוז מן הגדה המערבית ללא תמורה – זו החלטה בעייתית שקשה להשלים איתה".
ד"ר יוסי ביילין, מתוך הקדמתו לספר

"מנהיגים פוליטיים בישראל פנטזו בתמימות שהנסיגה תוביל להתמתנות האלימות מצד הפלסטינים… הם פשוט התעלמו מהאפקט הפסיכולוגי על אויבי ישראל שהוביל להיחלשות ממשית של ביטחון ישראל. מוקפים בשכנים עוינים המאיימים להשמיד את ישראל, למנהיגיה אין מרחב רב לטעויות. אין מקום לניסויים נוסח ההתנתקות".
פרופ' משה ארנס, מתוך הקדמתו לספר

מקט: 4-249-1890
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


סיני דויטש
על הקובץ ‘בצל ההתנתקות: דיאלוג אסטרטגי במשבר’

קובץ המאמרים שכונס בספר שכותרתו “בצל ההתנתקות: דיאלוג אסטרטגי במשבר” בעריכת ד”ר חיים משגב וד”ר אודי לבל הינו אחד הניסיונות הראשונים לדיון מעמיק בטראומה הציבורית והמדינית של ההתנתקות מרצועת עזה. הספר כולל מספר שערים ושבעה-עשר מאמרים חשובים הדנים בפנים השונות של ההתנתקות.

הספר, היוצא בתמיכתה ובעידודה של המכללה האקדמית נתניה, יש בו דיאלוג בין דעות שונות ובין גישות שונות. הספר דן בקשר שבין פוליטיקה, מדינאות, תקשורת, דת, פסיכולוגיה ועוד – כולם בהקשר של ההתנתקות – ומבחינה זו הוא ספר מיוחד בתחום זה.

המכללה האקדמית נתניה שמחה לשמש אכסניה ונותנת החסות לספר זה הנותן ביטוי לקולות השונים בחברה הישראלית בסוגייה הנדונה. כ”אוניברסיטה בדרך” הננו סבורים כי יש חשיבות בעידוד פרסומים מסוג זה כחלק ממאמצינו לעודד את המחקר בנושאים שיש בהם עניין לציבור. בשל כך זכתה יוזמתם של שני העורכים המכובדים, ד”ר חיים משגב ידידי, משפטן מובהק ואיש תקשורת זה שנים רבות, וד”ר אודי לבל, איש מדעי המדינה ומחברם של ספרים ומאמרים רבים, לחסות המכללה.

קיימים יותר מדי פרסומים חד-ממדיים בישראל, חסרי עומק, אשר אינם נותנים ביטוי למגוון הדעות השונות הרווחות בחברה, כאשר כל הכותבים עשויים מעור אחד. לנוכח כל אלו – הרי שהמייחד קובץ זה הוא מגוון הדעות המובעות בו ומגוון התחומים האקדמיים המעורבים בו. בכך יש בספר זה משום תרומה ממשית לדיון בישראל בסוגיה זו. בקובץ זה הרי שהשלם הוא יותר מאשר סך כל חלקיו: פרקיו ומאמריו של ספר זה.

ראוי להתריע על המונוליתיות הקיימת בחשיבה האקדמית בישראל ועל התופעה של השתקת קולות של מי שלא התיישר עם הקו המקובל של חוגי השליטה האקדמית. מי שהביע דעה שאינה מקובלת הוצא מיד מן הקונצנזוס של הקואליציה השלטת של הציבור היהודי-החילוני-הליברלי. השליטה התרבותית בחברה הישראלית נותרה בידי אליטות המייצגות מיעוט של החברה אשר השתיקה כל ביקורת מתוך הגנה על “האדם הנאור” כישות היודעת כול.

יש להודות: במידה מסוימת, שלטון האליטות מנע גם ויכוח ציבורי בשאלת ההתנתקות. לאליטות משקל גדול יותר בחברה הישראלית מאשר למוסדות המפלגתיים והשלטוניים בישראל. אותן אליטות שולטות בכלכלה ובתקשורת בישראל זה עשרות רבות בשנים. לשינויי השלטון בישראל חשיבות שולית, שכן מרכזי העוצמה נותרו בשליטתם הגמורה של מרכזי הכוח החוץ-פרלמנטריים. לקבוצות שאינן שייכות לאליטות אלו השפעה מועטה על ההתפתחויות התרבותיות והחברתיות בישראל וכוונתי למסורתיים, לבני עדות המזרח ולתושבי הפריפריה.

מרכזי העוצמה בחברה הישראלית נותרו בשליטתה הגמורה של הקבוצה השלטת בישראל (הקבוצה היהודית-החילונית-הליברלית). הדבר נכון בתחומי הכלכלה, המשפט, בתי-המשפט, התקשורת, הקולנוע, התיאטרון והטלוויזיה. אכן, מפעם לפעם (לעתים קרובות מדי) מתקיימות בחירות, אך השפעת חבר כנסת מהשורה קטנה משל כל איש תקשורת ידוע או בעל תפקיד שיפוטי בכיר. מי שקובע את המותר והאסור אינם נבחרי הציבור אלא גורמי המשפט והקבוצות השליטות.

חוסר השוויון בחברה הישראלית גבר ומצבן של השכבות החלשות רק הוחמר. גם כוחם של הציבורים שהחוגים הנאורים חששו מהם הולך ונחלש. המפלגות הדתיות איבדו מכוחן. גירוש אלפי חברי המפלגות הדתיות מגוש קטיף הוכיח סופית שאין להם השפעה פוליטית. חששותיהם של חוגי השליטה מפני עליית תושבי הפריפריה, בני עדות המזרח ותושבי יישובי הפיתוח התבררו כחסרי כל יסוד. מדינת “גוש דן” שולטת וגוברת על כל אזורי הפריפריה, שנהפכו במידה רבה ללא רלוונטיים. במלחמת לבנון השנייה התברר, כי בזמן שהצפון הופגז בקטיושות והדרום בקסאמים, חיי הלילה בתל-אביב המשיכו ללא הפוגה.

לאור מגמות אלו של החברה הישראלית, סברנו שנודעת חשיבות רבה לקובץ מאמרים שיציג את מגוון הדעות בחברה, תוך נקיטת גישות אקדמיות שונות לניתוח אירוע ההתנתקות, ולא נקיטת גישה חד-ממדית. הדבר ראוי לבחינת הליך ההתנתקות, שהינו ללא ספק אחד הזעזועים הגדולים שעברה החברה הישראלית בעשור האחרון.

ברכות לעורכים על הצלחתם לכנס תחת קורת גג אחת כותבים/ות רבים ומגוונים ולכותבים/ות על מחקריהם האיכותיים והמרתקים, שזכו לשבחי השופטים.

פרופ’ סיני דויטש

דיקן הפקולטה למשפטים

המכללה האקדמית נתניה

יוני 2008

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “בצל ההתנתקות”