בשביל הסמכות

מתחילים לצעוד
בשביל הסמכות

שיטת הסמכו’ת מתבססת על חמישה מרכיבים:

החלטה הורית, סיעור מוחות עם הילד, כללים וגבולות, וידוא ויישום הכללים ותמיכה בילד. חמשת המרכיבים מהווים את המעטפת של כל ההתנהלות ההורית שלנו. את השיטה אפשר להתאים לכל סיטואוציה יומיומית שבין הורים וילדים, והיא בונה מנהיגות הורית.

החלטה הורית

בשלב הראשון אנחנו יוצרים בסיס ומגיעים להחלטה. זה הזמן לשבת כל אחד עם עצמו ולאחר מכן יחד עם בן הזוג, ולחשוב מהם הדברים שחשוב לנו להנחיל בבית שלנו – מה חשוב לנו יותר, מה חשוב לנו פחות, על מה אנחנו מוכנים לוותר ומהם הגבולות העקרוניים והקווים האדומים שלנו, כלומר מה אינו נתון למשא ומתן ולדיון עם הילדים.

זהו שלב חשוב, מאחר שהוא הבסיס לכל ההחלטות שלנו בהורות, והוא זה שיעזור לנו במצבים של קונפליקטים, התלבטויות ודילמות.

עבודה מעמיקה בשלב ההחלטה ההורית, כל הורה לחוד ושני ההורים יחד, תאפשר לנו להתנהל נכון יותר בשלבים הבאים. כאשר אנו יודעים מה אנחנו רוצים, קל לנו יותר להעביר את המסר לילדים ולעמוד על שלנו.

סיעור מוחות עם הילד

הגעתם להחלטה משותפת? עכשיו הזמן לדיאלוג עם הילד. המרכיב החשוב ביותר בשיטה, ולכן חלק גדול מהספר מוקדש לו, הוא סיעור המוחות עם הילד. התפיסה שעומדת בבסיס המרכיב של סיעור המוחות היא שככל שאנחנו מנהלים דיאלוג נכון ומשמעותי עם הילד, ככל שאנחנו קשובים לצרכים שלו, לאופי שלו ולרצונות שלו – הצורך שלנו להיות בעמדת השוטר אוכף המשמעת הולך ומצטמצם.

בשלב סיעור המוחות אנחנו משתפים, מתייעצים, מעודדים, מנהלים דיאלוג, מבינים צרכים ומקשיבים לרצונות של הילד בלב חפץ. חשוב להבין: זה שאנחנו מקשיבים – אין משמעותו שעלינו להסכים לכול מה שהוא אומר, ובוודאי שאין להיענות לכל רצון שלו.

כללים וגבולות

בגישה האדלריאנית, את הקו המנחה לקביעת הכללים, הגבולות וסדרי הבית מסמנים בעזרת שלוש הבי’תים, המסמלות שלושה ערכי יסוד: בריאות, בטיחות וביטחון רגשי. כל מה שעלול לפגוע באחד משלושת הערכים הללו הוא קו אדום. עם זאת, חשוב להיות זהירים בהגדרות שלנו: הורים רבים נוטים להכניס כל כלל בבית תחת שלוש הבי’תים, וכך להצדיק את עמידתם האיתנה וחסרת הפשרות על כל הכללים. שימו לב, הכוונה כאן היא בעיקר לדברים שהתוצאה שלהם היא בלתי הפיכה והמחיר שנשלם עלול להיות גבוה.

בשלב זה אנחנו מגיעים להחלטות ולהסכמים יחד עם הילד. חשוב שנוודא שאכן ההסכם מקובל על הילד, ושגם התוצאות של אי עמידה בהסכם ברורות לו. לשלב הזה אנחנו מגיעים אחרי דיאלוג עם הילד.

אומנם האחריות לביצוע ההסכם היא על הילד שהבטיח לעמוד בכלל שקבענו יחד, אך האחריות למעקב ולתזכורת היא עלינו. עד מתי? עד שהילד יבחר לקחת אחריות על הצד שלו בהסכם. זה משתנה מילד לילד בהתאם לגיל, לאופי, לבגרות הנפשית ולמסוגלות האישית.

כמובן שיש לא מעט דברים שאנחנו יכולים לעשות על מנת ללמד את הילד לקחת אחריות, ובחלוף הזמן יש דברים שהילד לומד לקחת עליהם אחריות ואז כבר אין צורך בהסכם.

חשוב מאוד לא למצוא את עצמנו עושים מניפולציות על הילד כדי שיילך לכיוון שלנו – כי סיכוי סביר שזה לא יעבוד ונמצא את עצמנו כל הזמן במצב של צורך לשמור על הכללים.

וידוא ויישום הכללים

השלב הזה הוא השלב המאתגר ביותר בשיטה מאחר שהוא דורש מאיתנו ההורים לעמוד על קיום הכללים שקבענו יחד עם הילד, כאשר הילד אינו מקיים אותם. בשלב הזה חשוב שנהיה ערוכים לוודא שהכללים שקבענו אכן מתקיימים, ושיש לנו תוכנית עבודה ישימה שתאפשר לנו לעמוד על קיומם.

בפרק על וידוא ויישום הכללים תכירו את ההתנהגויות המפריעות של ילדים – התנהגויות שמפריעות להם להשיג תחושת שייכות בדרך החיובית, ומפריעות להם לשתף פעולה ולעמוד בהסכמים. תכירו דרכים להתמודד עם ההתנהגויות האלה, כיצד להגיב להן בצורה המיטבית, ואיך לאפשר לילדים ללמוד מתוצאות מעשיהם בלי לקלקל את היחסים. השלב הזה מגיע רק בחלק מתקדם של הספר במטרה לעשות בו שימוש מצומצם ככל האפשר, ולכן מומלץ לעבוד עם השיטה לפי הסדר.

תמיכה בילד

משמעות השלב הסוגר את המודל היא לשדר לילד ‘אני פה בשבילך, תמיד!’ בשלב זה אנחנו נמצאים שם בשביל הילד, תומכים בו כשהוא כועס ומתוסכל, מאחר שאנחנו מיישמים את ההסכם. בשלב זה אנחנו לא מטיפים מוסר, לא אומרים ‘אבל’, ‘חבל’ או ‘אמרתי לך’, לא שופטים ולא מבקרים. אנחנו שם איתו, מכילים את הכעס ואת התסכול שלו בלי לנסות לחנך. כאשר ילד מתוסכל וכועס הוא אינו פנוי להקשבה ולכן חבל על המילים. נהיה שם איתו בהכלה ובאמפתיה, ועם זאת נשמור על הכללים שקבענו.

בעיניי, הקסם שבשיטה הוא היכולת לחזור אליה בכל פעם שהדברים אינם מסתדרים ולהבין איפה לא היינו הכי מדויקים, איפה הזדרזנו וקיצרנו תהליכים, וכך לחזור ולתקן.

שיטת הסמכו’ת מאפשרת לנו להיות מנהיגים בבית שלנו, להוביל את המשפחה בביטחון ועל בסיס דיאלוג מכבד עם הילדים. כאשר הדרך ברורה לנו ההורים, נוכל לצעוד ביחד עם הילדים יד ביד תוך כבוד הדדי והקשבה, כשלכולנו ברור כי אנחנו ההורים הם אלה שמנווטים את ספינת המשפחה לחוף מבטחים.