החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

"במבצע", "במשלט", "במבצר" – על ביטאוני יחידות בצה"ל בתש"ח-תש"ט

מאת:
הוצאה: | 2016-12 | 229 עמ'
קטגוריות: במבצע, ארץ ישראל, עיון
זמינות:

25.00

רכשו ספר זה:

ברעום תותחי מלחמת העצמאות לא השתתקו המוזות; נהפוך הוא, הלוחמים, חיילים בצבא ההגנה לישראל – צבא שהלך והתגבש בתוך כדי שהוטל אל סערת הקרבות – הרבו בכתיבה. אחד מאפיקי הכתיבה היה ביטאון צה"ל.  ביטאוני היחידות היו נפוצים מאוד בצה"ל של שנות תש"ח-תש"ט, והלוחמים ניצלו את הבימה שעמדה לרשותם, בדרך כלל בעילום שם. מפקדיהם בדרגות השונות ראו בביטאוני היחידות ערוץ להבעת רגשות ותחושות וגורם מגבש ומאחד. מבחינה זו היו הלוחם ומפקדיו תמימי דעים – הכתיבה היא חלק מהמערכה. בכתיבה נמהל האתגר הגדול של בניין הצבא והתמודדות עם ההזדמנות החד-פעמית שהעניקה ההיסטוריה, עם מצוקות היום-יום, עם הקשיים, הפחדים והחששות; אלה נכרכו עם היחס לאויב ועם היחס לחלקים מן העם שלכאורה אינם הולכים בתלם. הכתיבה נוגעת, בין השאר, במעמדן של נשים לוחמות ובנוכחותם של עולים חדשים בשדה הקרב.
רבים מן הקטעים נכתבו בעת מבצע, ולכן במבצע הוא שמו של אחד הביטאונים; גם השמות במשלט ובמבצר מייצגים את הווי החיים שבהם נכתבו הטקסטים. משורות במבצע ודומיו מבצבצת ועולה דמות הלוחם של תש"ח-תש"ט, לוחם שלצד הרובה נשא עמו גם עט.
מחבר הספר, ישראל רוזנסון, עוסק בהיבטים שונים של הזיכרון היהודי והישראלי ובביטוייו בטקסטים ובמרחב.

מקט: 4-249-50406
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


פתח דבר, סיום דבר

חיבור זה עוסק בכתיבה במבצע, במשלט ובמבצר, ואין מדובר רק בכתיבה באתרים ובפעולות, שהמילון מגדירם ומאפיינם בהקשרם הצבאי. מדובר בשלושה שמות של ביטאונים צבאיים – ביטאוני יחידות, שפעלו במלחמת העצמאות בשנים תש"ח-תש"ט. הם ואחרים כמותם ליוו את הקרבות ואת החיים סביבם.

כתיבה בביטאוני יחידות הייתה חלק בלת-נפרד מהעולם התרבותי, שליווה את הלחימה. העניין בנכתב הוא גם עניין בכותב – בלוחם שידו האחת, שאחזה בשלח, פינתה יד שנייה לכתיבה. בחגורו – נשקו, בצקלונו – עטו, את שניהם הפעיל במסירות ובכישרון. ובעצם, מתוך העניין בנכתב ובכותב צצה ועולה דמות הלוחם הישראלי במלחמה, שבה הכריע את הכף למען הקמת מדינה עצמאית וריבונות לאומית. דמות הלוחם היא מושג ערטילאי. לעתים מדברים בהקשרים שכאלה על איזושהי "ביוגרפיה קיבוצית". אלא שבמקרה הנדון, אם בכלל ניתן להשתמש במושג הזה, יש לו בוודאי שוליים רחבים ביותר. היו לוחמים, לא לוחם! והם היו כה שונים!

ובכל זאת, היה לוחם. אני נזכר בדמותו של אבי ז"ל, בוגר חמש או שש שנים בצבא הבריטי והבריגדה היהודית, שכשנתיים אחרי שחרורו נקרא לשירות בצבא הישראלי המתגבש. הוא היה איש חי"ש, פוליטית וחברתית היה בעל נטייה קלה ימינה, או ליתר דיוק למרכז, איש ההגנה, ששייכותו זו לא מנעה מבעדו לגלות הבנה קלה לאצ"ל, מהולה במעט חיבה. הוא היה ציוני ברמ"ח אבריו ולמעלה מכך, הוא אהב את המדינה שעליה חלם. וראה זה פלא, הוא לא שנא את האויב! כמי שמשפחתו הושמדה בשואה, היטיב להבין את העולה החדש מבין החיילים, עלה מהיכן שעלה. הוא לחם, וגם אהב לכתוב.

בסיימי את הסריקה על ביטאוני יחידות צה"ל, המוגשת בזאת לקורא, אני חש שהגעתי לאן שכיוונתי. חשפתי דמות כותב-לוחם מוכרת למדי, שבתוכה מקננת לבטח גם דמות אבי. מבחינה מדעית, כתבתי כאן דבר איום ונורא. הודיתי לכאורה, שהכתיבה הובלה על ידי דמות מוכרת, ואם כך, איזה מין מחקר הוא זה?! כמוהו כיריית חצים וסביבם שרטוט המטרה. ובאותה נשימה, מבחינה מדעית, ייתכן שאמרתי כאן דבר בעל ערך, משום שהוא מראה, שאינני מתכסה באצטלה של אובייקטיביות מדומה. כך או כך, ניתוחיי פתוחים לפרשנות הקורא, כשצמוד אליהם "כרטיס ביקור" קצת דמיוני, שיקל עליו לבחון את הדברים מחדש ולהציע פרשנות משלו. בנקודה זו, שבריר שנייה לפני היקלעות לתסבוכת, אני מוצא את עצמי מתאים לחלוטין לאפיונו של עגנון: "[…] ואילולי שאיני אוהב פירושים שצריכים פירוש הייתי מפרש, […]".[1] אשר על כן, אעצור את התפתחות הדיון בפרשנות העתידית, וכל שאומר הוא שהשתדלתי להרבות בהצגת קטעים מן הביטאונים ולהגדיל את נפח המובאות על חשבון פרשנותי שלי. תהא זאת תרומתי למדע.

שיחות רבות עם חברי, ד"ר יוסי שפנייר, היטיבו מאוד עם הנאמר להלן. בארכיון צה"ל נפגשתי בעזרתה הנדיבה של יפעת גליניק-ארנון. אספנים העבירו אליי ביטאונים מצהיבים, ששמרו מימים עברו. מעין אל-און פדר, המעמדת עדי הרשטיק ובת שבע מזוז סייעו רבות בהפקה. תבוא ברכה על ראש כולם.

אני מבקש להקדיש את הנכתב לאותו לוחם אלמוני, שלאחר שניגב את הזיעה וכיסה את הדם, כתב למערכת ביטאונו את מה שכתב. כן, באלמוניות שלו מסתתרת גם דמות אבי. ומכיוון שגלשתי לאישי, אקדיש את דבריי לזכרך, נחמה שלי, היי נחמתי.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “"במבצע", "במשלט", "במבצר" – על ביטאוני יחידות בצה"ל בתש"ח-תש"ט”