החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

בין מסורת לחידוש

מאת:
הוצאה: | 2020 | 427 עמ'
קטגוריות: יהדות, עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

49.00

רכשו ספר זה:

"ולא היה דור שלא היו בו דברי עיון וחידושים. וכל דור היה עושה דברי קודמיו ליסוד, ומהם לומד ומחדש" (רמב"ם, הקדמה לפירוש המשנה).

דברים אלה, לפיהם ההלכה הולכת ומתעצבת מדור לדור, דומה כי לעיתים נשתכחו מלב, עד כי יש הסוברים שההלכה אינה מסוגלת לחדש ולהתחדש. מטרת ספר זה היא למקד את תשומת הלב לתופעת החידוש וההתפתחויות בהלכה. שינויים שהתרחשו בעבר, שינויים ההולכים ומתהווים כיום ושינויים הממתינים לשעתם.

שינויים והתפתחויות בהלכה, שנעשו בהתאם לכללי ההלכה ובאמצעות מנהיגיה המוסמכים, מצויים בכל אחד מענפי ההלכה. בספר זה מודגמת תופעה זו, בעיקר תוך עיסוק בסוגיות מ"סדר נשים". בין הסוגיות הנדונות – מסורבות הגט, תקנתן של עגונות, דיני ייִבּוּם וחליצה, דינן של אלמנות שנישואיהן החדשים נאסרו, זכויות ירושה של נשים, כשרותן להעיד, מקומן בלימוד התורה ועניינים נוספים.

כמו כן מוצגת בספר תשתית הלכתית ורעיונית המאפשרת חיזוק של תפיסה דינאמית, הפוסעת בנתיב דורות עברו, כחלק מהמשך בניינה של ההלכה.

מקט: 4-249-50833
"ולא היה דור שלא היו בו דברי עיון וחידושים. וכל דור היה עושה דברי קודמיו ליסוד, ומהם לומד ומחדש" (רמב"ם, […]

הקדמה

מטרת הספר

בין מסורת לחידוש, נעה ההלכה במרוצת הדורות, כשגם מזה וגם מזה אין היא מניחה ידיה. המסורת כוללת את המקורות שהם ירושת דורות עברו – והם יסודה ועיקרה של ההלכה, ואילו החידוש כולל את שנוצר באותו הדור. רכיב המסורת בהלכה, ידוע ומובן מאליו, ולכן אנו נפנה את המבט אל רכיב החידוש. מטרתו של ספר זה היא למקד את תשומת הלב לתופעת השינויים וההתפתחויות בעולמה של ההלכה. שינויים שהתרחשו בעבר, שינויים ההולכים ומתהווים כיום ושינויים הממתינים לשעתם בעתיד. התופעה שאליה נבקש למקד את המבט היא, אפוא, תופעת השינוי. הדרך שנציע לקורא להכיר תופעה זו, היא בנתיב השיח ההלכתי הקלאסי. לימוד משותף של מקורות, בשורה של סוגיות, ותוך כדי כך עמידה על השינויים וההתפתחויות שחלו בסוגיות שבהן נעסוק.

ניתן היה להדגים את תופעת השינוי וההתפתחות בעולמה של ההלכה, תוך עיון בכל תחום שבו עוסקת ההלכה. בספר זה בחרנו להדגים את תופעת השינוי, תוך עיסוק בסוגיות העולות מ’סדר נשים’ – במובן הרחב של ביטוי זה. סיבת הבחירה בתחום זה נעוצה בשלושה טעמים: ריבוי הדוגמאות וגיוונן, חשיבותן של הסוגיות הנידונות, והרלוונטיות הרבה שלהן כיום.

נעמוד בקצרה על הדברים:

ריבוי הדוגמאות וגיוונן: סוגיות הקשורות לענייני נשים נדונו במקרא, בספרות חז”ל וביצירה הרבנית לדורותיה. מדובר בתחום שחלו בו שינויים רבים במרוצת הדורות, ולכן ניתן להדגים באמצעותו היטב את טענתנו שההלכה עברה שינויים והתפתחויות במרוצת השנים. בנוסף, סוגיות הלכתיות הנוגעות לנשים שייכות לענפי הלכה שונים: דיני איסורים הנובעים מיחסה של ההלכה אל דיני אישות, ודיני ממונות הנובעים מעיסוק בזכויותיה הכלכליות של האישה. יש דינים שמקורם מהתורה ויש שמקורם ביצירת חז”ל. כתוצאה מגיוון רחב זה, נוכל להראות כי שינויים והתפתחויות מאפיינים את כל תחומי ההלכה, גם אם באופן שונה.

חשיבותן של הסוגיות הנידונות: הסוגיות שבהן נעסוק כרוכות לא פעם במצוקה אנושית. מצוקה זו אין להתעלם ממנה, ולכן חשיבות הדברים רבה. בנוסף, נשים מהוות כמחצית מנמעני ההלכה, דבר המחדד גם הוא את חשיבות הדברים. כמובן, כאשר סוגיה עוסקת בתחולת דין כזה או אחר על אישה, אין פירוש הדבר כי לסוגיה אין השלכות אף על גברים. חייהם של נשים וגברים שזורים אלו באלו, כך שלמעשה הסוגיות שבהן נעסוק משפיעות על כלל הציבור, גם אם לא תמיד באותו האופן. מטרתנו אפוא אינה רק להצביע באופן תיאורטי על דוגמאות מהעבר, אלא אף להצביע על עניינים שבהם מתבקש המשך בניין ההלכה ועיצובה.

רלוונטיות הסוגיות כיום: ‘מעמד האישה’ עבר שינוי ניכר בחברה האנושית בכללותה. ממעמד נחות במשך אלפי שנות תרבות אנושית, ועד לתקופתנו שבה ככלל נשים נהנות לשמחתנו משוויון זכויות. שינוי דרמטי זה במעמד האישה, ממצבה בעבר, בעת גובשה ההלכה היהודית, ועד למצבה כיום, בהכרח מציב בפני פוסקי ההלכה את הצורך להתמודד עם דרישות המציאות המתחדשת. פער זה מביא גם לכך כי אנו, הלומדים, נחוש לא פעם כי רובנו כבר אינו שותף להנחות מסוימות העומדות בבסיס עמדת ההלכה הקדומה בסוגיות אלה, שכן המציאות שאנו רואים שונה מזו שראו חז”ל נגד עיניהם. פער זה, בין הדין המצוי, לבין הדין אשר סביר כי לרובנו יראה כיום כרצוי, מחדד אף הוא את נחיצות העיסוק בסוגיות ההלכתיות שנדון בהן.

כפי שיעלה מהדברים, בכל סוגיה הלכתית שבה נעסוק, נדגים שינויים והתפתחויות אשר חלו בעולמה של ההלכה במרוצת השנים. ככל שתרבנה הדוגמאות וככל שגיוונן יגדל, הדינמיקה ההלכתית תתפרס לפנינו כעובדה שאינה יכולה להיות שנויה במחלוקת. תקוותנו היא כי לנוכח תמונת דברים זו, השאלה האם ההלכה יכולה להשתנות תהפוך לשאלה רטורית. כפי שההלכה השתנתה בעבר, מבלי שהשינוי ייחשב כמכרסם בתוקפה המחייב, כך עשויים להתקבל אף התפתחויות ושינויים בעתיד.

כמובן, אין זה אומר כי לטענתנו, מנקודת מבט הלכתית פנימית, כל שינוי בהלכה אפשרי או רצוי, וכי דרכי גיבוש השינוי אינן כפופות למגבלות. כמו לכל שיטת משפט, דתית וחילונית כאחת, להלכה ישנם כללי השינוי הלגיטימיים, והם היכולים להניב שינוי שייתקבל בעולמה של ההלכה. כפי שהיה גם בעבר, שינויים אלה חייבים לקבל את הסכמתם של גדולי חכמי ההלכה ושל הציבור בכללותו, ורק לאחר מכן יוכלו להפוך לעצם מעצמיה של ההלכה, ההולכת ומתחדשת בכל דור ודור.

מזה כמאתיים שנה שולטת בכיפת השיח ההלכתי הגישה שלפיה “חדש אסור מן התורה בכל מקום”.[1] מטרתנו היא להמחיש כי קביעה זו עצמה חידוש היא, וגם אם נדרשה היא לשעתה, הרי שבמבט רחב, היא אינה התיאור היחידי האפשרי למהלכיה של ההלכה במרוצת הדורות.

מטרתנו היא אפוא לתרום לקריאה להחזיר להלכה את אופייה הדינאמי,[2] בהתאם לקריטריונים ולדרכים שההלכה עצמה יישמה בשנות פעילותה הארוכות. מגמתה של התחדשות מסוג זה, עשויה לחזק את המחוייבות של הציבור להלכה ולמסורת. אין אפוא פנינו לסתירה, כי אם לבנייה.

כאמור לעיל, עיקר מטרתו של הספר הוא מיקוד תשומת הלב לתופעת השינויים וההתפתחויות בהלכה. הסוגיות שבאמצעותן בחרתי להדגים תופעה זו עוסקות בדינים הקשורים לנשים. בחירה זו מניבה תוצר נוסף, שמטרתו מרכזית וחשובה: קריאה למציאת פתרונות לבעיות כאובות, שטרם מצאו את פתרונן המלא. פתרונות אלה עשויים להביא מזור לכאבן של נשים וגברים כאחד, והם עשויים להיות חלק מהתחדשות רוחנית של הלכה שהיא תורת חיים. התחדשות שכזו תוסיף נדבך נדרש לחיזוק מוסד המשפחה היהודית, ולא תיתן לקפיאה על השמרים לעמוד לרועץ למוסד חשוב זה.

ההכרה בלגיטימיות החידוש ההלכתי היא תנאי ראשוני לאימוץ פתרונות לבעיות הלכתיות כאובות, שכן מי שמתנגד לכל חידוש באשר הוא, ממילא יתקשה לאמץ פתרון כלשהו. “חידוש הלכתי” אין פירושו בהכרח יצירה יש מאין, אלא כדרכה של ההלכה וכפי שנראה במהלך הספר, יסודות לפתרונות אלה מצויים בספרות ההלכה זה מכבר. יש אמנם להודות כי אימוץ רחב של הפתרונות כרוך בהכרח בנכונות לחדש, לעשות ולפעול, ולכן הכרה בלגיטימיות החידוש ההלכתי היא כאמור תנאי הכרחי להמשך בניינה של הלכה שהיא תורת חיים.

הנכונות לחדש נדרשת כדי לפתור בעיות, ובדרך זו לצמצם את מצוקתם של נשים וגברים הסובלים מבעיות אלה. אולם, הנכונות לחדש היא בראש ובראשונה אינטרס יהודי והלכתי פנימי, אשר חשיבותו חורגת הרבה מעבר לפתרון בעיות. הכרה בלגיטימיות החידוש ההלכתי, הנעשה כדת וכדין ועל ידי מי שמוסמך לכך, היא אבן בניין חיונית להמשך בניינה של ההלכה במציאות הישראלית המתחדשת.

מבנה הספר

הספר נחלק לשלושה חלקים:

החלק הראשון: שינוי ההלכה – כהלכה. בחלק זה נעסוק בסוגיית השינויים וההתפתחויות בהלכה באופן כללי, ולא מתוך זיקה לסוגיה ספציפית כזאת או אחרת. בחלק זה, המשמש מעין מבוא לספר, נעמוד על שורה של סוגיות מפתח שאליהן ראוי לתת את הדעת שעה שאנו מבקשים לעסוק בתופעת השינויים וההתפתחויות בהלכה. מקום מרכזי בחלק זה תופס העיסוק בכללים ההלכתיים העוסקים בשינוי ההלכה. עצם קביעתם של כללים אלה בספרות ההלכה מציב באופן ברור את לגיטימיות החידוש והשינוי ההלכתי, בכפוף לכללי ההלכה.

החלק השני: שינויים והתפתחויות בסוגיות מסדר נשים. חלק זה הוא החלק העיקרי של הספר, ובו נסקור שורה של סוגיות הלכתיות מסדר נשים ונעמוד על השינויים וההתפתחויות שחלו בסוגיות אלה במרוצת הדורות. ככלל, כל סוגייה תיסקר באופן כרונולוגי, מהמקור הקדום שבו עלתה לראשונה ועד למקורות בני זמננו. בדרך הסקירה הכרונולוגית קל יהיה להיווכח בשינויים וההתפתחויות שחלו בדינים השונים שבהם נעסוק. ריבוי הדוגמאות וגיוונן מוביל למסקנה הברורה אשר לפיה, כדברי הרמב”ם בהקדמתו לפירוש למשה: “לא היה דור שלא היו בו דברי עיון וחידושים”.[3] ריבוי הדוגמאות מביא להכרה כי תופעת השינויים וההתפתחויות בהלכה היא עובדה קיימת, תהא השקפתנו לגביה אשר תהא.

הסוגיות שבהן נעסוק עוסקות בדיני אישות – ובמרכזן בעיית מסורבות הגט, בעיית העגונות, דיני ייבום וחליצה, איסור נישואי אישה הנחשבת כאישה “קטלנית”, איסור נישואי אלמנה מינקת – איסור אשר עמד במרכזה של אחת המחלוקות הראשונות עם תנועת הרפורמה בהונגריה, הזכויות הכלכליות של נשים, כשרותן להעיד, זכותן וחובתן ללמוד וללמד תורה, ועניינים חשובים נוספים.

עיקר הדיונים בספר עוסקים בתיאור פסיקות הלכתיות שניתנו בעבר, אולם פנינו יהיו נשואות גם לעתיד. לאמור, לצד העמידה על מה שהיה עד כה בעולמה של ההלכה, ננסה בכל סוגייה וסוגייה להיות קשובים למצוקות ההווה ולהצביע על מתווי פתרון לבעיות אלה. פתרונות אלה או אחרים יוכלו להיכלל בהלכה אם יאומצו על דעת חכמי ההלכה ויהיו מקובלים על הציבור.

החלק השלישי: מבט מסכם – עיצוב הלכה דינאמית: לכתחילה ולא בדיעבד! בחלק זה, החותם את הספר, נעמוד על שראינו עד כה, בעיקר בחלק השני של הספר. התמונה שתיפרס לעינינו היא של עולם הלכתי אשר עבר במרוצת השנים שינויים והתפתחויות רבים ומשמעותיים. לאחר שנסכם את תמונת העבר, ובכלל זה עמידה על בעיות שעדין מייחלות לפתרון, נפנה מבטינו אל העתיד. ננסה להצביע על יסודות בספרות חז”ל, חכמי הראשונים והאחרונים, העשויים לשמש אבני יסוד לגישה אשר לא רק שאינה עוינת לשינויים והתפתחויות בהלכה, אלא שבמקרים המתאימים היא רואה בהם המשך יצירה ראוי ונחוץ הממשיך את שעשו מאז ומעולם חכמי הדורות.

סגנון הספר

איני פוסק הלכה ומטרת ספר זה אינה פסיקת הלכה. אלא ששערי לימוד לא ננעלו, וספר זה מזמין את קוראיו לבוא ולהיכנס בשערים אלה. משניכנס, נגלה עולם הלכתי דינאמי, אשר מעולם לא פסק להשתנות ולהתפתח.

הכניסה אל שערי הלימוד המוצעת לקוראים היא בסגנון הלימוד המסורתי. לימוד שעיקרו אינו דיון פילוסופי, אלא עיון משותף במקורות ההלכה ובמסקנות שהוסקו ושניתן עוד להסיק מהם. בסגנון לימוד זה עיון במקורות הוא העיקר, ואילו עמדתנו ביחס לשאלה העקרונית הניצבת לפתחנו בסוגייה הנדונה, נדחקת לכאורה לקרן זווית. “לכאורה”, מכיוון שלאמיתו של דבר אין הדבר יכול להיות כך באופן מלא. בעל כורחו, במודע או שלא במודע, יש לכל לומד את עמדותיו שלו, ואלה לא ייתכן כי לא תבואנה לידי ביטוי באופן שהוא מבקש להבין את המקורות המגוונים הניצבים על שולחן עבודתו. אלא שהעיון המשותף במקורות עצמם, תוך הנגשתם ופריסתם בפני הקורא הביקורתי ולבחינתו, עשויים להעמיד את הצעת הדברים לשיפוטו של הקורא. כך דרכו של הדיון ההלכתי הקלאסי, ולדרך זו אנו מבקשים להציע לקוראים להצטרף.

באופן טבעי לספרות שהלכה והצטברה במשך שנים רבות של יצירה מתמדת, ספרות ההלכה רחבת ידיים, ולא ניתן להציג את כל שנכתב על אודות הסוגיות שבהן נעסוק. השתדלתי להציג את עיקרי הדברים, תוך ידיעה ואזהרה כי בהכרח ישנם עוד מקורות אחרים, אשר בכוונה או בשגגה לא מצאו את ביטויים בספר זה. כאמור לעיל, מטרת הספר אינה פסיקת הלכה, אלא הזמנת הקוראים לקחת חלק במסע בארון הספרים היהודי, תוך עיון בסוגיות שחשיבותן רבה. אם מסע זה יוביל למסעות לימוד ועיון נוספים, יהיה זה בעז”ה שכרי.

תודות

ראשיתו של ספר זה בקורס שלימדתי בקריה האקדמית אונו. תודתי שלוחה לעומדים בראש הקריה האקדמית, המנכ”ל והמייסד מר רנן הרטמן, פרופ’ דודי שוורץ, ד”ר ריבי כהן והרב משה רייס. כולם עודדו וסייעו, תוך שהותירו לי את חופש ההוראה, במסגרתו הבשיל ספר זה.

חבריי מבית הכנסת מוריה שבמודיעין, שמעו מפי סדרת שיעורים בנושאים שבספר – ועל הלימוד המשותף שלוחה תודתי.

תודתי לרב בניה מינצר, אשר הואיל וקרא את טיוטת הספר, העיר והאיר במקומות רבים.

בכתיבת הספר ובהוצאתו לאור, סייעו לי רבים בעצה, עידוד ובמעש. בראש כולם אבקש להודות לרעייתי האהובה יפית, שעמדה לצידי וסייעה לאורך כל הדרך, ולילדינו היקרים – נעם, יאיר, הראל, טליה ורוני.

תודתי להורי האהובים, לאבי דניאל ולאימי רחל, ליקירי בני זיו ונחמה גורמן, לחמי וחמותי היקרים, שמריהו ואהובה בן צור – אשר עודדו, תמכו והאירו לי פנים.

אזכיר באהבה ובגעגוע, את דודי ר’ טוביה שוורץ ז”ל, אשר לוּ זכיתי היה מעיין בספרי בעין טובה.

בהתקנתו של הספר סייעו במסירות ובמקצועיות אנשי הוצאת כרמל, המו”ל ישראל כרמל, חזי ועקנין, מעין אל-און פדר ואחרים, ועל עמלם תודתי. על העריכה הלשונית עמל בשקדנות מר יעקב קרוייזר, ואני מוקיר את עבודתו הטובה.

אודה לאל ששם חלקי עם יושבי בית המדרש, אתפלל כלשון נעים זמירות ישראל, כי “… ה’, כצנה רצון תעטרנו”, ואבקש כי יוסיף לזכותנו, “לשמוע, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים”.

“שגיאות מי יבין” ואין החף מהן. אשא תפילה כי אלה מעטות יהיו, וכי הדברים ימצאו חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.