בחוט של מחשבה

שירתה של נורית שושני היא שירה צנועה, מופנמת ומינורית, אך יש בו, במינור הזה, דיאפזון שלם שמגון צליליו משתרע מן המרנין והאופטימי ביותר עד הכאוב מכל ועד עומקי הטראגי: מספקטרום המראות והעונות של עמק יזרעאל, שהוא תבנית נוף מולדתה, ועד אסון המסוקים שבו נספה – בין לוחמים רבים ואהובים – אחיינה הצעיר, ניר. בניגוד קוטבי למרבית השירה הנכתבת כיום בישראל והמנותקת ניתוק כפול: מנופי הארץ הבלתי אורבאניים וממקורות המורשת היהודית גם יחד – מקיימת שירה כנה ושורשית זו קשב רצוף, אורגאני ביותר, עם הטופוגראפיה, האקלים, החי והצומח בארצנו, ולא פחות מכך עם שכבותיה ההיסטוריות עתירות –המחצבים של מסורותנו השירית והלשונית עתיקת – היומין.

מקט: 4-698-665

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

שירתה של נורית שושני היא שירה צנועה, מופנמת ומינורית, אך יש בו, במינור הזה, דיאפזון שלם שמגון צליליו משתרע מן […]

---

גְּזֵרָה

לְלֹא מוֹסְרוֹת הַזְּמַן לִשְׁמֹעַ

בְּאֵין גְּבוּלוֹת עִתִּים לִרְאוֹת

הָיִיתִי כְּשִׁבֹּלֶת מִתְעַרְבֶּלֶת בִּמְצוּלוֹת.

שֹׁרֶש וְקוֹנְכִית הָיִיתִי

וּסְנַפִּירוֹ שֶׁל דָּג,

בְּיָרֹק אָפֵל הִבְהַבְתִּי,

עוֹד זִיק אוֹר אֶחָד.

 

בְּחוּט שֶׁל מַחֲשָׁבָה

אֶל הָרָדוּד נִמְשַׁכְתִּי לַעֲלוֹת

מֵאָז,

נִגְזַר עָלַי לִשְׁמֹעַ,

נִגְזַר עָלַי לִרְאוֹת

וּבְיֵשׁוּתִי כְּלוּאָה צוֹוַחַת –

דִּמְמַת הַמְּצוּלוֹת.

 

מאי 1978