בספר זה כלולים מעל אלף פתגמים ערביים המחולקים לנושאים שונים המעסיקים את האדם ואת החברה הערבית, אך הם גם בעלי […]
1. כבוד
1.ألف مشنقة ولا شفقة العرص.
אַלְף מַשְנַקַה וַלַא שַפַקַתֶ (אלְ)עַרְץ.
אלף מיתות בתלייה – ולא רחמיו של הנבל.
עדיף לסבול ולא להזדקק לרחמי הרשע.
2.لا تسقني كأس الحياة بذلّة بل فاسقني بالعزّ كأس الحنظل.
לַא תַסְקִנִי כַּאסֶ (אלְ)חַיַאה בִּדִ'לַّה בַּל פַסְקִינִי בִּ(אלְ)עִזّ כַּאסֶ (א)לְחַנְטַ'ל (ס).
אל תשקני מכוס החיים כשאני מושפל, אלא השקני מכוס התרעלה כשאני גאה.
עדיף למות בכבוד מאשר לחיות מושפל (ראה הערה מס' 1* בסוף הספר).
3.ألنّار ولا العار.
(אֶ)נַّאר וַלַא (אלְ)עַאר.
האש ולא החרפּה.
אש הגיהינום עדיפה על החרפה.
בחברה הערבית הטלת חרפה – 'عيب', "עֵיבּ" – על אדם היא קשה מנשוא.
4. نوم بلا ألف عشا ولا لقمة البخيل.
נוֹם בַּלַא אַלְף עַשַא וַלַא לֻקְמֶתֶ (אלְ)בַּחִ'יל.
עדיף לישון ללא אלף ארוחות ערב מאשר מלוא-הפה מידו של הקמצן.
5.حلاقة بالفاس ولا جميلة النّاس.
חְלַאקַה בִּ(אלְ)פַאס וַלַא גְ'מִילֶתֶ (א)נַّאס.
מוטב להתגלח בגרזן מאשר להזדקק לטובות מאנשים.
הזדקקות לטובות הינה פחיתות כבוד.
6. بيني وبينك إدبحني وبين النّاس لا تفضحني.
בֵּינִי וּבֵּינַכּ אִדְבַּחְנִי וּבֵּינֶ (א)נַّאס לַא תִפְצַ'חְנִי.
בינינו, שְחַט אותי, אך אל תלבין את פני ברבים.
המוות עדיף על הבושה.
7.كرم جحا ع-حساب غيرو.
כַּרַם גֻ'חַא עַ-חְסַאבּ עֵ'ירוֹ.
ג'וחא גילה נדיבות על חשבונם של אחרים.
משל למי שמנדב אחרים – ובעצמו קמצן גדול.
ג'וחא הוא דמות הליצן המגושם בתרבות הערבית.
8. ألإمارة ولو على حجارة.
אֶלְאִמַארַה וַלַוְ עַלַא חְגַ'ארַה.
לשלוט ולו גם על אבן.
לגלוג על תאוות השלטון.
9.شويّة كبارة ولو على خازوقين.
שְוַיְّתֶ כְּבַּארַה וַלַוְ עַלַא חַ'אזוּקֵין.
מעט כבוד גם אם [צריך להיות משופד] על שתי יתדות מחודדות.
ח'אזוק: יתד או שַפוד עץ מחודדים בקצותיהם.
אדם מוכן לסבול, ואפילו להיות נלעג, כדי לזכות במעט כבוד.
10.لا كرامة لالنّبي في وطنو.
לַא כַּרַאמֶה לִ(א)נַّבִּי פִי וַטַנוֹ.
אין מכבדים נביא במולדתו.
מקביל לפתגם העברי: "אין נביא בעירו".
11.ألإفراط في التّواضع يجلب المذلّة.
(אַלְ)אִפְרַאט פִי (א)תַّוַאצֻ'ע יַגְ'לִבֶּ (אלְ)מַדַ'לַّה.
הפרזה בענווה מובילה לפחיתות כבוד.
אין עדיין תגובות