החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
על עינת משעל ניצן

עינת משעל ניצן, מנכ"לית תיאטרון פלייבק החבר'ה מאיכילוב ע"ר. שחקנית תיאטרון פלייבק, מנחה, מרצה, מדריכת מנחים ויזמית בתחום תיאטרון הפלייבק למעלה מעשרים שנה. ממייסדי איגוד תיאטרון הפלייבק בישראל. ... עוד >>

במה לכל אדם – מלמדים תיאטרון פלייבק

מאת:
הוצאה: | 2020 | 528 עמ'
קטגוריות: עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

88.00

רכשו ספר זה:

מהו תיאטרון פלייבק? איך מפתחים מיומנויות אלתור? איך בונים אקלים יצירתי בקבוצה? מה הקשר בין הורמונים לנוכחות בימתית? מהו אפקט הזיקית? איך עובדים עם דימויים? איך ללמד תבנית פלייבק חדשה? את התשובות לכל השאלות האלו ועוד רבות אחרות תמצאו בספר "במה לכל אדם- מלמדים תיאטרון פלייבק", שמכיל את כל שנדרש כדי להנחות תיאטרון פלייבק במקצועיות.

 

תיאטרון פלייבק מבוסס על אלתור מתוך סיפורים אמיתיים של חברי הקהל. שחקני תיאטרון פלייבק נדרשים לפתח שלל מיומנויות של הקשבה, של עבודה עם סיפור, של עריכה, בימוי, משחק ואלתור- זוהי דרך מתמשכת של התפתחות ולמידה.

 

בספר במה לכל אדם משתפת עינת משעל ניצן, בפרטי הפרטים של מה ללמד- נושאים ותרגילים מתחומי האלתור המשחק ותיאטרון הפלייבק, וכן בפרטי הפרטים של איך ללמד- תכנים מרכזיים בהובלת קבוצה יוצרת.

 

הספר מיועד לכל מי שעוסק בהנחייה ובמשחק בתיאטרון פלייבק, בבימוי, בהוראת תיאטרון, באלתור, בהנחיית קבוצות ובטיפול בהבעה ויצירה באמנויות, לכל אוהבי התחום או פשוט לכל מי שמאמין בכוחם של הסיפור התיאטרון והאלתור.

 

מה תמצאו בספר?

  • 250 תרגילי חימום, הקשבה, גיבוש, אלתור ומשחק
  • 30 נושאי לימוד
  • 25 תבניות פלייבק קלאסיות וחדשות
  • שאלון מיומנויות תיאטרון פלייבק
  • מילון מונחים מעולמות המשחק, האלתור ותיאטרון הפלייבק
  • ועוד המון טיפים, כלי עבודה, דוגמאות וסיפורים מהשטח

מקט: 978-965-571-413-5
מסת"ב: 978-965-571-413-5
מהו תיאטרון פלייבק? איך מפתחים מיומנויות אלתור? איך בונים אקלים יצירתי בקבוצה? מה הקשר בין הורמונים לנוכחות בימתית? מהו אפקט […]

הקדמה

הגעתי לתיאטרון פלייבק במקרה.

מגיל צעיר אהבתי להסתובב בשדות של המושב, להדריך קבוצות בתנועת הנוער ולרקוד. אחרי שנת שירות ושירות צבאי, החלטתי ללמוד טיפול בתנועה. לאכזבתי הרבה, התברר לי שאוכל להתקבל ללימודים רק לאחר השלמת לימודי תואר ראשון במקצוע רלוונטי. החלטתי ללמוד עבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, בעיקר כי היא הצטיירה בעיניי כאוניברסיטה עם אווירה חמה וקהילתית. לא ידעתי אז שהעיכוב, הנסיבות וההחלטות שלקחתי, יובילו אותי למצוא את הייעוד המקצועי שלי, את בן הזוג שלי וחברים לכל החיים. בדיעבד, ממרחק הזמן, אני יכולה לאחוז בשלושה רגעים בהירים, שסימנו את הדרך.

שלושה רגעים

נרשמתי ללימודים, עברתי לבאר שבע, שכרתי דירה עם שותפים ושנת הלימודים התחילה. שבוע אחרי תחילת הלימודים, בעודי מסתובבת בבניין המרכזי באוניברסיטה, התגלגל לידי 'צ'ופצ'יק' – עיתון הסטודנטים. במדור הפעילויות הופיעה מודעה: 'חוג תיאטרון פלייבק – אלתור מתוך סיפורי חיים״. תמיד רקדתי, אבל מעולם לא הייתה לי נגיעה למשחק, למרות זאת הסתקרנתי והחלטתי ללכת לשיעור ניסיון. רגע ראשון.

בשיעור הזה פגשתי את דני נבט, המורה שפתח בפניי את עולם תיאטרון הפלייבק, שראה בי כישרון ויכולת, ושנתן לי להרגיש שאני חשובה לו. בשיעור הזה גיליתי שתיאטרון יכול להיות כיפי ועמוק, שתיאטרון יכול להיות מקום של קרבה ושמחה, ושיש לי מה לתת גם בעולם הזה. בכל שלוש השנים שלמדתי בבאר שבע לא פספסתי אף מפגש.

בשנה השלישית ללימודים במהלך קורס פסיכודרמה, המרצה שמעה שאני לומדת תיאטרון פלייבק וביקשה בספונטניות שאעביר התנסות לקבוצה. באותה שנייה קמתי והנחיתי סדנת פלייבק. משהו קרה ברגע ההוא. לא היה לי אגו, ולא היה לי חשש, זה היה לי טבעי, כמו לנשום. חוויתי לפתע ידיעה עמוקה שזה הכלי שלי. רגע שני.

בסיום הלימודים נפרדתי מקבוצת הפלייבק, ועברתי לשנה לצפון על מנת לנהל פרויקט של נערות במצוקה וגם להנחות קומונה של שנת שירות. בתום אותה שנה הגעתי סוף סוף לתל אביב ללימודי טיפול בתנועה. הלימודים היו חוויה אדירה, אבל היה חסר לי משהו, בער בי הצורך להמשיך 'לעשות פלייבק'. משתתף מקבוצת הפלייבק בבאר שבע הגיע גם הוא לאזור המרכז, ולאחר שלא מצאנו קבוצת פלייבק רלוונטית להשתלב בה, החלטנו להקים יחד קבוצה, פשוט כדי שיהיה לנו מקום לעשות פלייבק. הוא הביא משימתיות ארגונית ואני ניסיון פרקטי בהנחיית קבוצות והבנה טיפולית, ושנינו הבאנו את האהבה לפלייבק. הנחינו את הקבוצה בהתנדבות, לא היו לנו מחשבות על הופעות מסחריות או על מיתוג. אספנו חברים שעשו פלייבק בבאר שבע והגיעו לאזור המרכז, ומתעניינים נוספים, והתחלנו לעבוד. נפגשנו כל שבוע, לימדנו את הפלייבק כמו שלמדנו אותו. לימים הפכה הקבוצה הזו לאנסמבל המקצועי 'החבר'ה מאיכילוב״. אחרי חצי שנה של הנחיית פלייבק שמילאה אותי בשמחה ובסיפוק, החלטתי לפתוח קבוצה נוספת, הפעם בפורמט של חוג. המשכתי עם לימודי טיפול בתנועה, הנחיתי שתי קבוצות פלייבק, ונהניתי מכל רגע.

כחלק מהלימודים, עברתי בעצמי טיפול בתנועה. המטפלת שלי1, שהייתה אישה מבוגרת עם שיער ארוך ולבן, עיניים חומות וטובות ורגישות רבה, אמרה לי באחת הפגישות: 'אני שומעת שאת נהנית לטפל וזה בסדר, אבל כשאת מדברת על הפלייבק, העיניים שלך נוצצות״. היא הצליחה לזהות טוב ממני את התשוקה שלי, את ההבהוב הפנימי שמשך אותי. רגע שלישי.

אתגרים של פלייבקיסטית

כשהייתי נערה הייתי מאושרת לרקוד לכוריאוגרפיה של אחרים, ומשותקת כאשר התבקשתי ליצור 'על המקום' את התנועה או את המילים שלי. לימודי תיאטרון פלייבק וטיפול בתנועה פתחו לי דלת לביטוי עצמי, לחיבור, לשותפות וליצירתיות, והאור והשמחה התחילו לזרום.

את החוויה הזו רציתי להעביר הלאה. חלפו עוד כמה שנים, שבמהלכן ניהלתי, הקמתי והנחיתי קבוצות תיאטרון פלייבק לצד עבודה כמטפלת בתנועה, עד שבאופן טבעי, ה'תחביב' הפך למקצוע העיקרי שלי, והפכתי פלייבקיסטית במשרה מלאה! בימים אלו אני מציינת עשרים שנה של עיסוק בתיאטרון פלייבק מכל הזוויות שלו – כמנהלת של אנסמבל מקצועי, כמייסדת, כיזמית, כשחקנית, כמנחה, כמרצה וכמדריכת מנחים.

במשך השנים הייתה לי זכות גדולה להקים וללמד קבוצות תיאטרון פלייבק רבות לפרק זמן ארוך של מספר שנים כל אחת, ללוות אנשים במסע החיים שלהם, ובמסע הצמיחה שלהם כאומני פלייבק. עבודה עם קבוצה לאורך שנים מותחת את הפוטנציאל עד לקצה, והזכות הזו מלווה תמיד בשני אתגרים עיקריים:

האחד – עבודה של מנחה קבוצת תיאטרון פלייבק מלווה בתחושת בדידות ואחריות גדולה. ההכלה של הסיפורים, הרצון לשמור על ההתפתחות המקצועית והאישית של כל אחד מהשחקנים ובניית רוח קבוצתית חזקה, כולן משימות מורכבות שמובילת הקבוצה נושאת עמה.

השני – אני תמיד שמה לעצמי אתגר ללמד את השחקנים שלי חומרים חדשים ולא לחזור על עצמי. אתם יכולים להבין שכשמלמדים קבוצה במשך חמש שנים שבוע אחרי שבוע, ורוצים לשמור על החידוש וההתפתחות של השחקנים, חייבים כל הזמן להמשיך ללמוד. במשך השנים מצאתי את עצמי קוראת ללא הפסקה, לומדת מספרים, מקולגות, מחברים ומהשתלמויות, כדי שאוכל ללמד טוב יותר ולהביא חומרים מזינים ואפקטיביים לשחקנים שלי.

רוב הכתיבה בתחום תיאטרון הפלייבק, מתייחסת לאנסמבל מופיע ולחוויות ממופעים. הספר הזה מתמקד בהנחיית והוראת פלייבק בקבוצה לומדת. מתוך שני האתגרים האלו של הבדידות בהובלה ושל הרצון ללמד טוב יותר, כתבתי את הספר הזה. התקווה שלי היא לתת לכם – מנחי ושחקני פלייבק מתחילים ומנוסים, מטפלים בהבעה ויצירה באומנויות, מנחי קבוצות, במאים, מורים לתיאטרון, שחקנים ואוהבי התחום – מתנה. ספר שימושי, בהיר וכיפי לקריאה!

הרבה יותר משחקנים

תלמידים מספרים על התרגשות שנמשכת שעות אחרי מפגש, על שמחה, ספונטניות ויצירה שמתעוררות בהם, על חופש לטעות, על חוויה של אינטימיות ושייכות עמוקה, על נוכחות חדשה שצומחת בהם. החוויות בפלייבק מפעפעות לתחומים אחרים בחיים, כמו למשל תלמידים שמתחילים להוציא לאור יוזמות יצירתיות ששכבו בארון. תלמיד אחד קרא לזה 'חיוביזם״.

כל תלמיד הוא סיפור, הוא עולם. במפגש המשותף שלנו אנחנו נותנים להם זרעים, וכל אחד בוחר לאן לקחת אותם. חלק מהתלמידים שלי הסתפקו בחוויה קצרה, אחרים נדבקו בחיידק הפלייבק והפכו את הפלייבק לדרך חיים, ויש לי תלמידים שהפכו לקולגות – וכיום הם חוקרים ומנחים תיאטרון פלייבק.

בקבוצות למידה, אנחנו עובדים בדרך כלל עם ה'שחקן האזרח'2 – כמו שג'ונתן פוקס (עליו אספר לכם תכף) כתב – השחקן האזרח, הוא אדם מן היישוב שמגיע לשרת את הסיפורים של הקהילה כשחקן פלייבק, ואז חוזר למרקם החברתי בעבודתו היום־יומית כעורך דין, נגר, אשת הייטק, אחות. זהו, לדעת פוקס, המצב הרצוי.

התפיסה של השחקן האזרח רלוונטית במיוחד לקבוצות למידה. פעמים רבות, התלמידים שלנו, הם לא שחקנים מקצועיים, אבל בפועל, המילה 'שחקנים' קטנה עליהם. ככל ששחקני תיאטרון פלייבק מתקדמים בהכשרה ובניסיון, הם נדרשים לעוד ועוד מיומנויות בשילוב נדיר – הם שחקנים, יוצרים, במאים, מחזאים, מאלתרים, מאזינים, פרשנים. המורכבות של תיאטרון הפלייבק היא כל כך גדולה, והמומחיות הנדרשת מהעוסקים בו נרחבת מאוד, עד שאי אפשר אף פעם באמת לסיים ללמוד.

עכשיו בואו נדבר על ללמד את הכלי הזה! אתם יכולים להבין את המורכבות של המשימה. איך מלמדים תיאטרון שמייצר במה לסיפור של כל אדם? איך מלמדים תיאטרון שמזמין כל אדם להיות שחקן? איך מלמדים תיאטרון שבליבו הקשבה?

ללמד קסם

כמספר האנשים שאוהבים תיאטרון פלייבק כך מספר השיטות ללמד תיאטרון פלייבק. בספר הזה אני רוצה לשתף אתכם בדרך החשיבה, ההבנה וההוראה שלי. אספתי את כל חומרי הלמידה, התכנים המקצועיים, התרגילים, ההתמודדויות והסיפורים מעשרים שנות למידה, משחק, הוראה, הובלה, הנחיה והדרכה בתיאטרון פלייבק, וארזתי אותם בספר הזה שמטרתו לתת לכם להתרענן, להשתדרג וללמוד איך ללמד תיאטרון פלייבק טוב יותר.

גם אחרי עשרים שנות ניסיון, די ברור שמחר בבוקר כשאצא להנחות סדנה או מופע, אגלה ידע חדש, אעשה טעויות, ואמשיך את תהליך הלמידה. המקצועיות שלנו ושל תחום תיאטרון הפלייבק טמונה בנחישות שלנו ללמוד ולהתפתח. הספר הוא עוד ציון דרך במסע הבלתי נגמר של הלמידה.

בספר תמצאו עשרות תרגילים וכלים, מקוריים וקלאסיים, שחלק מהם המצאתי בחדרי החזרות או פיתחתי במהלך השנים, חלק מהם למדתי מספרים וחלק מהם למדתי כתורה שבעל פה מקולגות ומורים דרך השתלמויות וסדנאות. בחרתי את התרגילים שהתגלו כאפקטיביים בעבודה שלי עם השחקנים. את המקורות תוכלו למצוא בנספח ה'.

בחלק הראשון של הספר 'פתיחה' אני פורשת בעיקר את הבסיס – מהו תיאטרון פלייבק, מבנה מומלץ של שיעור תיאטרון פלייבק, והמון תרגילי חימום שטובים לשימוש בכל שיעור.

בחלק השני של הספר 'מה ללמד?' – אני פורשת את המחשבה שלי לגבי התכנים שכדאי ללמד כשמלמדים תיאטרון פלייבק. אלו בעצם שלוש הרגליים עליהן מתבסס תיאטרון הפלייבק – מיומנויות משחק, מיומנויות אלתור ומיומנויות תיאטרון הפלייבק.

בחלק השלישי של הספר 'איך ללמד?' – איגדתי נושאים הקשורים בבנייה ובהובלה של קבוצה. יסודות משמעותיים שיכולים לסייע לקבוצה לצמוח במשך שנים. בין הפרקים תוכלו למצוא למשל נושאים כגון בניית אקלים יצירתי, התמודדות עם מוקדי מתח ולמידה ממופעים.

בחלק הרביעי של הספר 'נספחים'– תמצאו את אינדקס התרגילים, מקורות וכן כלים שימושיים כמו שאלון מיומנויות פלייבק ומילון מונחים.

בכל אחד מהחלקים בספר תמצאו פרקים שכוללים הסברים של המונחים, סיפורים, כלים ותרגילים פרקטיים ואפקטיביים ליישום בקבוצה שלכם!

בכל מקום שתראו אייקון כזה תמצאו תרגיל שימושי, בכל מקום שתראו אייקון כזה תמצאו כלי עבודה הנחייתי או תבנית פלייבק.

איך להשתמש בספר?

אתם מוזמנים לקרוא את הספר מתחילתו ועד סופו, או לפנות לפרק רלוונטי לגבי התהליך הקבוצתי שלכם, או לחלופין, אם אתם זקוקים לחומר מיידי ללמד בשיעור הקרוב, תוכלו לגשת לתרגילים בנושא הספציפי.

האומנות שלנו היא כל כך אינטואיטיבית. התהליך הפלייבקי הוא כמו תבשיל מבעבע בתוך קדירה, כל המרכיבים שזורים יחד. איך אפשר לבודד מרכיב אחד? איך אפשר לדעת מה ללמד ומתי? תלוי בקבוצה שלכם – בהרכב הקבוצה, במטרותיה וברמה המקצועית. בעזרת הכלי שפיתחתי – שת'פ – שאלון מיומנויות תיאטרון פלייבק או PTS – Playback Theatre Skills תוכלו לזהות מהם מוקדי הכוח ומהם המוקדים שצריך לחזק בעבודה הפרטנית של השחקנים ובעבודה הקבוצתית. זהו מפתח שיכול לכוון את העבודה שלכם. מלאו את השאלון שמופיע בנספח, והוא יוביל אתכם לפרקים הרלוונטיים בספר, משם תוכלו לבנות את התכנים, או להנחות את התהליכים הנדרשים כדי לקדם את הקבוצה שלכם!

תיאטרון של מתנה

ג'ונתן פוקס וג'ו סאלאס, מייסדי השיטה, העניקו לעולם תיאטרון שכולו נתינה. כל מי שעוסק בתיאטרון פלייבק מבין את הרטט הפנימי של הכלי הזה שמהותו מתנה. אותו רטט פנימי כל כך חזק עד שהצליח באמצעים דלים ביותר ומתוך תשוקה עזה, להתרחב לכל קצוות העולם. המתנה שתיאטרון הפלייבק מעניק לשחקנים ולצופים כל כך עוצמתית, שאני מאמינה שהכלי הזה צריך ויכול לקבל עוד מקום על הבמה של העולם.

הרב מנחם פורמן ז'ל, שהיה רב היישוב תקוע, מורה, פעיל שלום ומשורר, דיבר על תיאטרון ככלי שיש בו אלמנט רוחני3. לדבריו, בתיאטרון האדם קופץ למעלה ומתגבר על האגו שלו, פורץ את הגבולות הצרים של האישיות שלו ומתקרב לאדם אחר. התיאטרון הוא רוחני בכך שתכליתו היא לשחרר את האדם ולהביא אותו להיות אוהב.

כשאנחנו מובילים את הקבוצה במסעה – רואים את השחקנים שלנו חוזרים לחיים אחרי אובדן קשה, מצמיחים כנפיים, מתאהבים בפעם הראשונה, מתאהבים מחדש, מגלים את עצמם, כשאנחנו רואים את ההתפתחות המקצועית שלהם כאומני פלייבק שנהיים יותר אמיצים, יוזמים, נוכחים, חופשיים, פורצים את הגבולות של עצמם, יוצרים, אוהבים – אנחנו חווים את הסיפוק ואת המימוש הרוחני הגדול של התיאטרון.

מאחלת לכם הרבה רגעי צמיחה והתרוממות רוח!

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.