החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

עבריינות מין בישראל: מגמות בחקיקה, בהערכה ובטיפול

מאת: , ,
הוצאה: | 2021 | 500 עמ'
קטגוריות: עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

49.00

רכשו ספר זה:

במהלך העשורים האחרונים אנו עדים לעלייה ניכרת במודעות הציבורית והמקצועית בכל הקשור בעבירות מין, בהשפעה שיש להן על החברה בכלל ועל הקורבנות בפרט. זאת בעקבות חשיפה ציבורית רחבה למקרים של עבירות מין קשות שכללו חטיפה ורצח של ילדים וצעירים בידי עברייני מין מורשעים. כל אלה תרמו לדיון מחודש באשר לתגובה החברתית הראויה. מדינות מערביות רבות, ובהן ישראל, פעלו לקבוע הסדרים להתמודדות עם עברייני מין, לטיפול בהם, לליוויָם ולהגנה על הציבור מפניהם.

הספר מאגד תחת מטרייה אחת מאמרים העוסקים בנדבכים השלובים זה בזה ומשלימים זה את זה: עבריינות מין בראי החוק; אבחון והערכת מסוכנות של פוגעים מינית; טיפול בפוגעים מינית; והתמודדות של גורמים מקצועיים וחברתיים עם עבירות מין. בכך מאפשר הספר לתת תמונה רחבה על תחום ייחודי זה.

הספר נכתב על־ידי קרימינולוגים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים ועורכי דין, חוקרים ואנשי טיפול מהמובילים בארץ בתחום מורכב זה של עבריינות מין. הספר מיועד לאנשי מקצוע, לחוקרים ולסטודנטים. מטרתו להעשיר את הידע ואת ההבנה בסוגיות השונות הקשורות בעבריינות מין, ולשמש כבסיס ללמידה, לדיונים ולמחקרים נוספים בתחום.

הספר יוצא לאור בסיוע עמותת קש"ת, המפעילה שירותים בתחום הרווחה.

מקט: 4-249-50966
במהלך העשורים האחרונים אנו עדים לעלייה ניכרת במודעות הציבורית והמקצועית בכל הקשור בעבירות מין, בהשפעה שיש להן על החברה בכלל […]

מבוא
מלי שחורי ביטון, יהודית אבולעפיה וליזה צבי

העיסוק בסטיות מיניות ובעבריינות מין הינו עתיק יומין, אולם מאז תחילת המאה ה־21 אנו עדים לעלייה ניכרת במודעוּת הציבורית והמקצועית לכל הקשור בעבירות מין ולהשפעה שיש להן על החברה בכלל ועל הקורבנוֹת בפרט (אבולעפיה, 2010; שחורי, בן דוד ואידיסיס, 2008; Hanson et al., 2017). זאת בעקבות חשיפה ציבורית רחבה למקרים של עבירות מין קשות, שכללו חטיפה ורצח של ילדים וצעירים על ידי עברייני מין מורשעים. כל אלה תרמו לדיון מחודש באשר לתגובה החברתית הראויה ולפיתוח יוזמות לפיקוח אחר עברייני מין ולטיפול בהם. הגם שבמדינות שונות בעולם קיימות התייחסויות משפטיות והגדרות שונות לעבריינות מין, חקירה ובחינה של מאפייניהם של עברייני המין הובילו להבנה שיש צורך בשילוב של ענישה, טיפול ומעקב אחריהם, תוך אימוץ גישה של הגנה על הקהילה (community protection approach) (Sample, Evans, & Anderson, 2011).

כפועל יוצא של אימוץ גישה זו, מדינות מערביות רבות ובהן ישראל פעלו לקבוע הסדרים להתמודדות עם עברייני מין, לטיפול בהם, לליווּיָם ולהגנה על הציבור מפניהם. הסדרים אלה באו לידי ביטוי בחקיקה ייחודית להיבטים הללו. במדינות רבות חוקקו חוקים המאפשרים פיקוח מוגבר אחר עברייני מין במטרה למנוע הישנות של ביצוע עבירות (Kelley, Ambroziak, Thornton, & Barahal, 2018; Singer, Boer, & Rettenberger, 2013) והסדרה של היבטים שונים הקשורים בטיפול ובתוכניות שיקום במהלך המאסר ובקהילה (שחורי ביטון, 2012; Hanson et al., 2017).

בישראל חוקקו מספר חוקים שמטרתם להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין. בשנת 2001 חוקק החוק האוסר על העסקת עברייני מין מורשעים במוסדות המיועדים לתת שירות לקטינים, לאנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית או לחסרי ישע (חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס”א-2001). בשנת 2004 חוקק חוק נוסף – חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, תשס”ה-2004 – המסמיך את בית המשפט להוציא צו המגביל את חזרתו של עבריין מין מורשע לסביבת מגוריו או לסביבת עבודתו של נפגע העבירה, במטרה להגן על נפגע העבירה ולמנוע נזק נוסף שעלול להיגרם לו מהיתקלות תדירה בעבריין המין שפגע בו. בשנת 2006 נחקק חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס”ו-2006, הכולל שלושה נדבכים השלובים זה בזה ומשלימים זה את זה: הערכת מסוכנוּת בשלבים שונים של ההליך הפלילי, פיקוח ומעקב על עברייני מין הנמצאים בקהילה, ותוכנית לשיקום מונע. יישום החוק החל באופן הדרגתי: שני הפרקים הראשונים של החוק, העוסקים בהערכת מסוכנוּת ובפיקוח ומעקב, מיושמים באופן מלא החל משנת 2008, ומשנת 2014 הוחל יישום הפרק העוסק בשיקום מונע.

לצד שינויי החקיקה במדינות מערביות שונות, גברה ההבנה בדבר הצורך להבחין על פי מדדים שונים בין סוגים שונים של פוגעים מינית. כן גבר הצורך בהתאמות המתבקשות, הן בהתייחס להערכת המסוכנוּת והן בהתייחס לאופן הטיפול, השיקום והפיקוח. זאת תוך שימת דגש על המטרות המשותפות של הגנה על הציבור, הפחתת אלימות מינית ומניעת פגיעות עתידיות. הבנה זו מתבססת על ספרות ענפה, המצביעה באופן עקבי על ההטרוגניוּת של אוכלוסיית עברייני המין. מחקרים מצביעים על הבדלים אישיותיים בין הסוגים השונים של עברייני מין, ומדגישים את החשיבות של הערכת מסוכנוּת ושל טיפול המותאמים למאפייניו האישיים והאישיותיים של העבריין (Birgden, 2004); לגילו – למשל, בני נוער וילדים (אתגר ונצר, 2008; Ueda, 2017); למינו (אבולעפיה ובוקשיצקי, 2019; Cain, Sample, & Anderson, 2017; Prell, 2010); לרמתו הקוגניטיבית – למשל, מונמכים קוגניטיבית והסובלים מחולי נפשי (Blasingame, 2018; Fazel, Sjöstedt, Långström, & Grann, 2007); לאופי העבירות שביצע – עבירות עם מגע או ללא מגע, במרחב הווירטואלי וכד’ (כהן ושחורי ביטון, 2019) ועוד.

המגמות בשינויי החקיקה, ההערכה והטיפול שתוארו לעיל הובילו לעלייה משמעותית במספר אנשי המקצוע העוסקים בתחום (Dreier & Wright, 2011; Severson & Pettus-Davis, 2013) ולצורך בספרות עדכנית, שתיתן מענה לסוגיות העולות מהשטח כמו גם להערכת השינויים שחלו במהלך השנים. בתחילת המאה ה־21 פורסמו בישראל כמה ספרים העוסקים בתחום עבריינות המין והסטיות המיניות (ראו למשל, אבולעפיה וחובב, 2019; שהם, 2008; שחורי, בן דוד וחובב, 2010). הידע המצטבר העלה את הצורך בהוצאתו של ספר זה, העוסק בנושאים שהם לב ליבן של סוגיות החקיקה, ההערכה והטיפול בעברייני מין ובפוגעים מינית בישראל. הספר כולל פרקים העוסקים בהיבטים חוקיים של פגיעה מינית, באבחון והערכת מסוכנוּת של פוגעים מינית, בהיבטים טיפוליים באוכלוסיות שונות של עברייני מין ובסוגיות נבחרות בתפיסת עבירות מין ובהתמודדות עימן.

ספר זה נכתב על ידי קרימינולוגים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים, פסיכיאטרים, עורכי דין, חוקרים ואנשי טיפול מהמובילים בארץ בתחום מורכב זה של עבריינות מין. הספר מיועד לאנשי מקצוע, לחוקרים ולסטודנטים. מטרתו להעשיר את הידע וההבנה בסוגיות השונות הקשורות לעבריינות מין וכן לשמש בסיס ללמידה, לדיונים ולמחקרים נוספים בתחום. כל הפרקים בספר עברו שיפוט אקדמי על ידי מומחים בתחום. עם זאת, ראוי לציין כי העמדות המוצגות בפרקים השונים הן על דעת המחברים, ולאו דווקא משקפות את עמדות העורכים.

בספר תשעה עשר פרקים, המחולקים לארבעה שערים. השער הראשון, עבריינות מין בראי החוק, כולל שלושה פרקים. הפרק הראשון סוקר את המגמות הרווחות בעולם בנושא חקיקה בתחום עבריינות המין, מגמות הנעות על הרצף שבין “תרבות ענישתית”, המדגישה אלמנטים אכיפתיים ומגבילים לשם הגנה על הציבור, לבין הגנה על הציבור באמצעות שיקומו של העבריין. לצד סקירה מקיפה זו הפרק בוחן את המצב החוקי בישראל ואת השלכותיו על ההתמודדות עם עבירות מין, על פני רצף זה, תוך התמקדות בחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס”ו-2006 ובמערך המגוון של שירותי הטיפול בעברייני מין שהתפתח לאורו, בכלא ובקהילה.

הפרק השני סוקר את ההיסטוריה וההיקף של חוקי הרישום והיידוע לעברייני מין בעולם ובישראל. סקירה מקיפה מתארת את הסיבות להתפתחות החוקים לראשונה בארה”ב. שם, היקף הרישום והיידוע התרחב מאוד מתחילת המאה ה־21, באופן שכיום יש מרשם עברייני מין מפורט ומקיף הפתוח לציבור באמצעות רשת האינטרנט. לאחר מכן מפורטת החקיקה במדינות נוספות, שלרוב אימצו מודלים מצומצמים ומאוזנים יותר, הכוללים בעיקר הקמת מרשם עברייני מין (שאינו פתוח לציבור הרחב) לצורכי פיקוח, מעקב, טיפול ומניעת עבירות. בהמשך מוצגת החקיקה בישראל בנושא זה ונדונה התועלת של חוקי הרישום והיידוע במניעת עבריינות חוזרת.

הפרק השלישי דן בסוגיה ייחודית, המציגה דילמות קרימינו-משפטיות: באמצעות הצגת שלוש פרשיות פליליות המכילות מעשים נקרופיליים, הפרק דן באופן ביקורתי במדיניות אי ההפללה של נקרופיליה בישראל. באמצעות סקירה של פרשות מתוך הפסיקה הישראלית נבחנים היבטים קרימינו-משפטיים במדיניות אי ההפללה הנהוגה בישראל, מוצגת הבעייתיות העולה מגישה זו ומוצעת מדיניות משפטית חלופית.

השער השני, אתגרים באבחון והערכת מסוכנוּת של פוגעים מינית, כולל שישה פרקים. הפרק הראשון מתאר את השינויים שחלו במרוצת השנים בהגדרות הרפואיות של סטיות מיניות בספרי הסיווג הפסיכיאטרי DSM ו־ICD, תוך שהוא בוחן את השינויים החברתיים שחלו בהקשר לנטיות מיניות ולהתנהגויות מיניות ואת השפעתן של תפיסות חברתיות על האופן שבו מוגדרות כיום סטיות מיניות.

הפרק השני עוסק אף הוא באבחון של פוגעים מינית. בפרק נעשה ניסיון לתת מענה לשאלה, מה בין עבריינות מינית והתנהגות מינית מוגברת. הפרק מתייחס לאבחנה מבדלת בין התופעות, לצד הצגת הקשר ביניהן. בהמשך לדיון בדבר ההשלכות על דרכי הטיפול, השיקום והענישה, מוצעת טיפולוגיה שתסייע בהבחנה בין התופעות: עבריינות מינית; התנהגות מינית מוגברת ללא עבריינות מינית; עבריינות מינית עם מאפיינים כפייתיים; והתנהגות מינית מוגברת המסלימה לכדי עבריינות מינית.

הפרק השלישי מתמקד בהערכת מסוכנוּת בקרב עברייני מין בוגרים, סוקר את השינויים שחלו באופן הביצוע של הערכוֹת מסוכנוּת לעברייני מין בוגרים ומצביע על המגמות העתידיות בתחום מתפתח זה. בפרק מתוארות התמורות הבולטות שחלו בתחום והמצביעות על תפיסה דינמית והוליסטית יותר, שאינה מתמקדת אך ורק בקיומה של מסוכנות פוטנציאלית אלא גם מספקת מידע באשר להזדמנויות לניהול סיכונים וליכולת הפחתת מסוכנוּת בעקבות התערבות טיפולית והטלת הגבלות.

שלושת הפרקים האחרים בשער זה עוסקים אף הם באבחון ובהערכת מסוכנוּת, אולם מיקודם הוא באוכלוסיות ייחודיות. הפרק הרביעי מבקש לבחון מהם גורמי הסיכון בקרב מתבגרים פוגעים מינית ומתבגרים עוברי חוק במוסדות תקון לנוער. בפרק מוצג ניתוח משווה, המראה כי המאפיינים הייחודיים של מתבגרים פוגעים מינית קשורים למבנה האישיות, לחוויות של קורבנוּת בילדות ולחשיפה גבוהה לפורנוגרפיה ולהתנהגות מינית לא מותאמת מגיל צעיר. מסקנות המחקר תורמות להבנה מעמיקה יותר של עולמם של מתבגרים פוגעים מינית ומאפשרות בניית מערך התייחסות וטיפול מותאם לאוכלוסייה זו.

הפרק החמישי מציג אף הוא ממצאי מחקר, שבחן את תהליך קבלת ההחלטות של אנשי מקצוע בסוגיוֹת המסוכנוּת המינית, המסוגלוּת לעמוד לדין והאחריות הפלילית של עברייני מין בוגרים עם מוגבלוּת שכלית. המחקר התבסס על ניתוח תוכן כמותי של תיקי ארכיון של עברייני מין בעלי מוגבלות שכלית או תפקוד גבולי, שהושמו במעון נעול כחלופת מעצר או מאסר. ממצאי המחקר הצביעו על הייחודיות של אוכלוסייה זו ועל הצורך להתאים עבורה כלֵי הערכה ומדידה ייחודיים שייתנו מענה לסוגיות לעיל.

הפרק השישי, החותם שער זה – ניהול סיכון של מורשעים בעבירות מין לקטינים שהוגדרו מראש – מציג זווית נוספת הקשורה בהערכת מסוכנוּת. הפרק מתאר כלי חדש להערכת מסוכנות מינית, ROSAC, שאינו מתמקד רק בפוגע ובמאפייניו אלא מאפשר הבנָיה של תהליך הבדיקה בהתייחס לַקטינים מושאי ההערכה, למאפיינים הייחודיים שלהם ולדמות העיקרית שאחראית על ביטחונם ורווחתם. בכך מתאפשר לבנות תוכנית הגנה מתאימה לאותם קטינים.

השער השלישי, היבטים בטיפול בפוגעים מינית, כולל אף הוא שישה פרקים. הפרק הראשון – טיפול תרופתי בעברייני מין ובהפרעות פרפיליות – סוקר את הטיפולים התרופתיים וההורמונליים המקובלים כיום לטיפול בעברייני מין המתמודדים עם הפרעות פרפיליות. בפרק ניתנת סקירה על סוגי הטיפולים המקובלים בהתאם להבחנה הקלינית ומתוארים אופן הפעולה של כל טיפול, השפעותיו ואופן התאמתו למטופל. הפרק חותם בהמלצה לשלב את סוגי הטיפול השונים עם טיפול פסיכותרפויטי.

הפרק השני עוסק בשינויים ובתמורות שחלו לאורך השנים בטיפול בילדים פוגעים מינית בישראל. מתוארים השינויים שבאים לידי ביטוי במגוון רחב של סוגיות, החל מהכרה בתופעה של ילדים פוגעים מינית, דרך שינויים בהסתכלות המקצועית וכלה בשיטות הטיפול ובַגישות שדרכן מעריכים אוכלוסייה זו ומטפלים בה. מודגש המעבר מגישה דטרמיניסטית צרה, שלא הבחינה בין ילדים, מתבגרים ובוגרים, לגישה הוליסטית-כוללנית-מערכתית, אשר נותנת מקום משמעותי לאינדיווידואליות של הפרט – מעבר המהווה כיום את הבסיס להערכות סיכון וצרכים ולעבודה טיפולית מוצלחת עם ילדים שפגעו מינית.

היבט טיפולי נוסף, צדק מאחה במקרה של פגיעה מינית בין אחאים ככלי לאיחוי המרחב המשפחתי, מוצג בפרק השלישי. הפרק מתאר תהליך צדק מאחה שהתקיים בעקבות מקרה של פגיעה מינית במשפחה (בין אחאים). הפרק מאפשר, באמצעות פירוט הפגישות שנערכו וההתפתחות ההדרגתית של ההבנה ועיבוד הפגיעה במרחב המשפחתי על ידי המשתתפים השונים, “הצצה” לנעשה מאחורי הקלעים של תהליכי צדק מאחה והיכרות עם תרומתו של תהליך הצדק המאחה לתהליכי ההחלמה והשיקום של הנפגע, של הפוגע ושל המרחב המשפחתי.

הפרק הרביעי דן בחשיבותה הרבה של אמפתיה ככלי בטיפול המשפחתי בפגיעה מינית בין אחאים. תחילה מובאת סקירה מקיפה של מאפייני התופעה של פגיעה בין אחאים, וכן הצגת הצורך בתוכניות טיפול רב מערכתיות מותאמות לתופעה. הפרק מתמקד בהמשך בצורך במיומנויות גבוהות של מטפלים שיסיעו בבניית “ברית טיפולית” עם חברי המשפחה, וכן באמפתיה כתכונה הכרחית להשגת יעדי הטיפול. האמצעים האפשריים להגברת אמפתיה בקרב מטפלים מוצגים באמצעות ניתוח מקרה של טיפול בהורים, שבתם נפגעה מינית מבנם.

שני הפרקים האחרים בשער זה הם פרי מחקר שעוסק בשתי זוויות ראייה של טיפול בעברייני מין: נקודת מבטם של עברייני המין ונקודת מבטם של המטפלים. הפרק החמישי עוסק בשאלה מה נתפס כיעיל (בעיני המטופלים) בקשר טיפולי עם עברייני מין. במחקר השתתפו 11 עברייני מין שעברו טיפול פרטני. ממצאי המחקר הצביעו על שתי קטגוריות עיקריות: המערך (הסֶטינג) הטיפולי ומאפייני המטפל. היעדר שיפוטיות, יכולת הכלה, הצבת גבולות, גמישות המטפל, אמפתיה, הקשבה ואכפתיות מצד המטפל וכימיה בין המטפל למטופל נתפסו כגורמים משמעותיים לחיזוק הקשר הטיפולי. הפרק דן במשמעות הממצאים ובחשיבות שבשמיעת קולם של מטופלים על מנת לסייע בהתאמת הציפיות לשם יצירת ברית טיפולית טובה.

הפרק השישי מציג ממצאי מחקר שבדק את השפעת הטיפול בעברייני מין על המטפלים, כהורים וכבני זוג, בקרב 28 מטפלים בעברייני מין. נמצא כי הטיפול בעברייני מין משפיע במידה ניכרת על המרחב הזוגי וההורי של המטפלים. משתתפי המחקר תיארו תחושה מתמדת של חרדה וחשש לשלום ילדיהם, שאותם הם תופסים כחשופים לפגיעות מיניות. במרחב הזוגי הם תיארו חוויות שבהן הם חשופים לעיתים לביקורת מצד בני ובנות זוגם על אודות עבודתם, וכן תיארו את הימנעותם מלשתף את בני זוגם בחוויות אלו, הממלאות חלק מרכזי בעולמם המקצועי. דיון מעמיק בממצאים, הכולל התייחסות להבדלי מגדר, מסתיים בהמלצות להתמודדות.

השער הרביעי כולל ארבעה פרקים העוסקים בסוגיות נבחרות בתפיסה ובהתמודדות עם עבירות מין. הפרק הראשון מספק הצצה לעולמם הרגשי של עורכי דין המגינים על עברייני מין. בפרק מוצגים ממצאי מחקר, שבדק את האופן שבו עורכי דין המייצגים עברייני מין תופסים את העבודה עימם, וכן את ההשפעה שיש לייצוגם על חיי היום־יום שלהם ועל רווחתם הנפשית. לצד הניסיון לשמור על אובייקטיביות ואי שיפוטיות, דיווחו המשתתפים על תחושות של מצוקה, המצביעות על המחיר הרגשי שמשלמים עורכי הדין במהלך עבודתם עם עברייני מין.

בפרק השני מתוארות ההשלכות הדואליות של נראוּתן בתקשורת ובמשפט של נפגעוֹת עבירות מין. הפרק פותח בסקירה המראה כי השיח, הן בתקשורת והן במערכת אכיפת החוק, משקף עדיין את מיתוסי האונס ואת תפיסת הקורבן האידיאלי. בהמשך מוצגים ממצאי מחקר איכותני, הכולל ניתוח של הסיקור התקשורתי של שתי נפגעות עבירות מין (שבחרו להיחשף בשמן המלא בתקשורת) וניתוח דימוין בפסקי הדין במשפטים שנערכו לתוקפיהן. מהמחקר עולה כי במקרים הנסקרים, מערכת המשפט לא תרמה לקעקוע של מיתוסים שגויים הקשורים בעבירות מין. מנגד, בתחום התקשורת, חשיפת הנפגעות עשויה לסייע לכך – אם כי יכול להיות לחשיפה גם מחיר אישי.

הפרק השלישי עומד על ההשלכות של השינויים שעוברת החברה החרדית בשנים האחרונות ועל דפוסי התמודדותה עם פגיעוֹת מיניות. לשם כך נערכו בנושא ראיונות עומק עם 15 משתתפים בעלי נגיעה לתחום של פגיעוֹת מיניות בחברה החרדית. מן הראיונות עלה כי השינויים שהתרחשו בשנים האחרונות בחברה החרדית הובילו לשינויים משמעותיים בדפוסי התמודדותו של הציבור החרדי עם פגיעות מיניות בקרבו, הן ברמת היחיד, הן ברמת המשפחה והן ברמת הקהילה. היבטים יישומיים שעלו מן המחקר נדונים אף הם במאמר.

הפרק הרביעי מציג ממצאי מחקר שבחן הבדלים בין משפטנים לבין סטודנטים בהערכת התנהגות כהטרדה מינית, בתפיסת האירוע כפלילי ובייחוסי אשמה לעבריין ולקורבן. נמצא כי הן משפטנים הן סטודנטים תפסו התנהגויות שהוצגו בפניהם כהטרדה מינית במידה רבה יותר כשהקורבן היה אישה בהשוואה לקורבן גבר. זו תפיסה המשקפת כפי הנראה סטראוטיפים רוֹוחים הקשורים במגדר, תפיסה העושה עוול לגברים נפגעי תקיפה מינית ואינה מקדמת את ההבנה והטיפול בתופעה זו. עם זאת משפטנים, בשונה מסטודנטים, שמרו על אובייקטיביות בהתייחסותם לאופן האחיד שבו יש לטפל במקרה (הגשת תלונה והעמדה לדין), ללא קשר למינו של הקורבן.

 

תודותינו למחברי הפרקים על שיתוף הפעולה, לשופטי המאמרים על הערותיהם והארותיהם החשובות והמועילות, לעמותת קש”ת שסייעה במימון ההוצאה לאור של הספר, ולעובדי ההוצאה לאור.

מקורות

אבולעפיה, י’ וחובב, מ’ (2019) (עורכים). הערכת מסוכנות: היבטים קליניים, משפטיים וחברתיים. ירושלים: כרמל וקשת.

אבולעפיה, י’ (2010). נשים עברייניות מין: מיתוס או תופעה חברתית קיימת. בתוך: מ’ שחורי, ש’ בן דוד ומ’ חובב (עורכים). טיפול בעברייני מין בישראל: אתגרים בזיהוי, באפיון ובמענה טיפולי (עמ’ 304-285). ירושלים: כרמל וקשת.

אבולעפיה, י’ ובוקשיצקי, מ’ (2019). הערכת מסוכנות מינית בקרב נשים: השוואה בין מדדים קליניים ובין כלי אקטוארי. בתוך: י’ אבולעפיה ומ’ חובב (עורכים). הערכת מסוכנות: היבטים קליניים, משפטיים וחברתיים (עמ’ 116-99). ירושלים: כרמל וקשת.

אתגר, ט’ ונצר, נ’ (2008). “תפירה מאותו הבד על פי מידות המטופל” – התיחסות פרטנית לעקרונות הטיפול בעברייני מין קטינים. בתוך: מ’ חובב, ח’ מהל ומ’ גולן (עורכים). מסיכון לסיכוי: התערבויות טיפוליות בנוער עובר חוק ובצעירים במצוקה (עמ’ 244-219). ירושלים: כרמל.

חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס”ו-2006.

חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס”א-2001.

חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, תשס”ה-2004.

כהן, ד’ ושחורי ביטון, מ’ (2019). פורנוגרפיה פדופילית – מאפיינים ובחינת מדדים להערכת מסוכנות לרצידיביזם מיני, עבירות ועונשים בישראל: צוהר לבית הסוהר, 20 (עמ’ 112-100).

שהם, א’ (2008) (עורכת). הפיקוח על עברייני מין בישראל ענישה או טיפול? תל אביב: פרלשטיין־גינוסר.

שחורי ביטון, מ’ (2012). המרכז לטיפול בעברייני מין בקהילה: הערכת טיפול ומעקב אחר בוגרי המרכז. ירושלים: קשת (קדום שרותי תקון).

שחורי, מ’, בן דוד, ש’ ואידיסיס, י’ (2008). עבריינות מין בעולם ובישראל: חקיקה, פיקוח, טיפול ושיקום. בתוך: ח’ מהל, מ’ חובב וג’ מרים (עורכים). התמכרויות, אלימות ועבירות מין: טיפול לאור החוק (עמ’ 443-421). ירושלים: כרמל.

שחורי, מ’, בן דוד, ש’ וחובב, מ’ (2010) (עורכים). טיפול בעברייני מין בישראל: אתגרים בזיהוי, באפיון ובמענה הטיפולי. ירושלים: כרמל.

 

Birgden, A. (2004). Therapeutic Jurisprudence and Sex Offenders: A Psycho-Legal Approach to Protection. Sexual Abuse: A Journal of Research and Treatment, 13, 351-363.

Blasingame, G.D. (2018). Risk Assessment of Adolescents with Intellectual Disabilities Who Exhibit Sexual Behavior Problems or Sexual Offending Behavior. Journal of Child Sexual Abuse, 27(8), 955-971.

Cain, C. M., Sample, L. L., & Anderson, A. L. (2017). Public Opinion of the Application of Sex Offender Notification Laws to Female Sex Offenders: Why it is Important to Examine. Criminal Justice Policy Review, 28, 155-170.

Dreier, A. & Wright, S. (2011). Helping Society’s Outcasts: The Impact of Counseling Sex Offenders. Journal of Mental Health Counseling, 33, 359-376.

Fazel,S., Sjöstedt, G., Långström, N., & Grann, M. (2007). Severe Mental Illness and Risk of Sexual Offending in Men: A Case-Control Study Based on Swedish National Registers. Journal of Clinical Psychiatry, 68, 588-597.

Hanson, R. K., Bourgon, G., McGrath, R. K., Kroner, D., D’Amora, D. A., Thomas, S. S., & Tavarez, L. P. (2017). A five-Level Risk and Needs System: Maximizing Assessment Results in Corrections Through the Development of a Common Language. New York, NY: The Council of State Governments Justice Center.

Kelley, S. M., Ambroziak, G., Thornton, D., & Barahal, R. M. (2018). How do Professionals Assess Sexual Recidivism Risk? An Updated Survey of Practices. Sexual Abuse, 32(1), 3-29.

Prell, E. (2010) Iowa Sex Offender Risk Assessment Manual, State of Iowa Department of Corrections: Des Moines, Iowa.

Sample, L. L., Evans, M. K., & Anderson, A. L. (2011). Sex Offender Community Notification Laws: Are Their Effects Symbolic or Instrumental in Nature? Criminal Justice Policy Review, 22(1), 27-49.

Severson, M. & Pettus-Davis, C. (2013). Parole Officers’ Experiences of the Symptoms of Secondary Trauma in the Supervision of Sex Offenders. International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology, 57, 5-24.

Singer, J. C., Boer, D. P., & Rettenberger, M. (2013). A Convergent Approach to Sex Offender Risk Assessment. In K. Harrison & B. Rainey (Eds.), The Wiley-Blackwell Handbook of Legal and Ethical Aspects of Sex Offender Treatment and Management (341-355). New York, NY: Wiley.

Ueda, M. (2017). Developmental Risk Factors of Juvenile Sex Offenders by Victim Age: An Implication for Specialized Treatment Programs. Aggression and Violent Behavior 37, 122-128.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.