החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

אותנטיות במפגש הפסיכואנליטי

מאת: ,
הוצאה: | 2021 | 335 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

44.00

רכשו ספר זה:

קריאה באותנטיות במפגש הפסיכואנליטי כמוה כהדרכה קלינית מהמשובחות ביותר שניתן לבקש, הניתנת בגישה קלייניאנית עכשווית. בניתוח תאורטי של סיפורים קליניים מפורטים ומלאי חיים, ברנמן פיק מעניקה לנו מפתחות למסע האנליטי לעבר אותנטיות, תוך דגש מתמיד על המתרחש בתוך יחסי העברה והעברה נגדית. ברנמן פיק חברה בחברה הפסיכואנליטית הבריטית והיא ביקרה, לימדה והדריכה בישראל פעמים רבות. אישיותה החמה והבלתי אמצעית, בשילוב חושיה הקליניים יוצאי הדופן, מאפשרים לחשוב על קליניקה באופן שהוא גם מבריק ומקורי וגם נגיש וניתן ליישׂוּם. היא ידועה באמירתה כי היא אוחזת במטופליה ובמודרכיה בשתי ידיים: האחת מלאת רגישות והבנה למקום שבו אלו נמצאים, והשנייה חותרת לֶאמת ללא פשרות ומאמינה בה כאמצעי לריפוי ולהתפתחות. חוויית הקריאה בספרה מעוררת תחושה דומה. היא אוחזת בנו הקוראים מתוך הכרה אמפתית במגבלותינו, אך אינה מוותרת לנו על החתירה באומץ להיכרות עם הנקודות העיוורות שלנו, עם המעקפים הלא מודעים שלנו, עם העשבים השוטים שמפריעים לנו לעזור ולהיעזר. (מירב רוט)

 

ד"ר מירב רוט היא פסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל וחוקרת תרבות. ד"ר רוט היא ראש התוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב. מחברת מאמרים ופרקים על פסיכואנליזה, על טראומה ועל תרבות. ספרה מה קורה לקורא? התבוננות פסיכואנליטית בקריאת ספרות ראה אור בהוצאת כרמל, 2017. היא גם עורכת מדעית של כתבי קליין בעברית ושל הספר הנוכחי.

זהו הספר התשיעי הרואה אור בסדרת פגישות לספרות פסיכואנליטית מקורית ומתורגמת, אשר ייסדה חיה שטיינפלד.

מקט: 4-249-50916
קריאה באותנטיות במפגש הפסיכואנליטי כמוה כהדרכה קלינית מהמשובחות ביותר שניתן לבקש, הניתנת בגישה קלייניאנית עכשווית. בניתוח תאורטי של סיפורים קליניים […]

הקדמה להוצאה העברית

אני מודָה על ההזדמנות שניתנה לי לברך על התרגום לעברית של אותנטיות במפגש הפסיכואנליטי. הספר מחזיק כבר שתי הקדמות מצוינות, מאת מייקל ברירלי ומאת העורכים נעמי שביט ופחרי דייווידס. מהקדמות אלה ניתן ללמוד רבות על התפתחותה של אֶרמה בּרֶנמן פיק, על התפתחות חשיבתה הפסיכואנליטית ועל מקומה והשפעתה בחברה הפסיכואנליטית בבריטניה ובחברות אחרות בהן לימדה והדריכה (איטליה, סקנדינביה, ארה"ב, הודו ועוד). אוסיף רק הקדמה 'מקומית' קצרה. כתיבת הקדמה זו היא עבורי מעין סגירת מעגל אישי, שאולי משקף גם את המעגל המקצועי הרחב שהספר, בתרגומה המשובח של אורה זילברשטיין לעברית, פונה אליו.

התמזל מזלי לפגוש בארמה ברנמן פיק בשנת 1988. הייתי אז אנליטיקאית צעירה והוזמנתי להשתתף בכנס קליני לאנליטיקאים נלווים של החברות האירופיות בלאגו מאג'ורה שבפאלאנצה, איטליה. היו לנו ארבעה מדריכים, וארמה הייתה אחת מהם. זה היה שלוש שנים לאחר פרסום מאמרה המקורי ורב ההשפעה Working Through in the Countertransference (פרק ראשון בספר). אני לא הכרתי את המאמר, וגם שמעתי מעט מאוד על קליין ועל התאוריה שלה. פה למדנו בעיקר פרויד ופסיכולוגיית האני, וזה נראָה לנו עולם ומלואו. גם בשהותי בבוסטון פגשתי באותה גישה פסיכואנליטית שהכרתי מלימודיי בארץ. על רקע אחיד זה הגעתי לכנס של הפדרציה האירופית. ושם, במפגש הקבוצתי הראשון שארמה הדריכה, הרגשתי שהינה אני רואה 'אור' אחר, שומעת דברים חדשים שמדברים אליי. עשיתי כל מאמץ ללמוד מארמה במשך הכנס, וכשהגעתי חזרה ארצה פניתי לקריאת קליין וממשיכיה. נסעתי בכל הזדמנות לְמדריכים מלונדון (שספריהם ממלאים כיום מדף ספרים שלם…) על מנת להתחיל להתמצא בתחום ולהעמיק בו.

הקשר שנוצר אז עם ארמה ועם בעלה המנוח אֶריק בּרֶנמן, פסיכואנליטיקאי מקורי ומיוחד גם הוא, פתח בפניי עולם שלם. בהדרכות עם ארמה באה לידי ביטוי אישיותה, שבצד היותה פתוחה ומקבלת אינה מוותרת על האמת שלה. כפי שהיא נוהגת לומר – היא אכן מחזיקה את המודרך, כמו גם את מטופליה,[1] "בשתי ידיים": ביד האחת, המכירה בַּרגישות ובפגיעות של כולנו, התערבויותיה מתחשבות במודרך, בראייתו, ברגשותיו ובמקום בו הוא נמצא בהתפתחותו המקצועית. היא מדברת אל החלק בו שיכול להבין את ראייתה ולחבור אליה. אין דילוג על המטפל־המודרך והבנה מגבוה של המטופל. הכול מתרחש תוך כדי שיח עם המטפל. וביד האחרת, החותרת לאמת, היא מקשיבה להעברה הנגדית של המודרך ולזו שלה. בישירות ובכנות היא משכילה להראות למודרך, כמו גם למטופל, את נקודות העיוורון שלו ואת הקשר בינן ובין חלקים שאינם רוצים לדעת. חלקים שמתקיפים באופן בלתי מודע את התהליך האנליטי, ושהפניית תשומת הלב אליהם משחררת ומאפשרת התפתחות.

מאז הוזמנו ארמה ואריק ברנמן ארצה לביקורים תכופים, ורבים מאיתנו התברכו בהזדמנויות רבות ללמוד מהם את הגרסה המיוחדת שלהם (של כל אחד לחוד ושל שניהם ביחד, כפי שכותב מייקל ברירלי בהקדמה) לגישה הקלייניאנית העכשווית. לאחר פטירתו של אריק בשנת 2012 ממשיכה ארמה לבוא ולהדריך וללמד בנדיבות רבה במסגרות שונות, ומעגלי ההתעניינות בפסיכואנליזה קלייניאנית הולכים ומתרחבים. באפריל 2014 התקיים יום עיון בהשתתפותה לכבוד פתיחת המסלול ללימודי פסיכותרפיה פסיכואנליטית קלייניאנית בביה"ס ללימודי המשך ברפואה באוניברסיטת תל אביב. היא ממשיכה לתרום לפסיכואנליטיקאים ולפסיכותרפיסטים שגישתם קלייניאנית ולאלה המתעניינים בלימוד גישה זו, והם הולכים ומתרבים.

במקביל, כמובן, נפתחו עוד מחברינו למפגשים עם הפסיכואנליזה הקלייניאנית, ונוצרו עוד מעגלי למידה והתפתחות. בשני העשורים האחרונים תורגמו לא מעט ספרים לעברית – חנה סגל על מלאני קליין בשנת 1998, בעריכת עמנואל ברמן ובהוצאת עם עובד; כתבים נבחרים של מלאני קליין בשנת 2002 בעריכת יהושע דורבן, וכתבים נבחרים ב' בשנת 2013 בעריכת יהושע דורבן ומירב רוט, שניהם בהוצאת תולעת ספרים; שני ספריו של ג'ון שטיינר – לראות ולהראות בעריכת יעל חנין בשנת 2011, ומסתורים נפשיים בעריכת רובי שונברגר בשנת 2017, בהוצאת תולעת ספרים; מכתבי ביון, מלצר, בריטון, פלדמן ואושונסי; ועוד רבים, קצרה היריעה…

ובהשפעת כל אלה, נדמה לי שלא נמצא היום פסיכואנליטיקאי שאין לו ידע רחב למדי בתאוֹריה של קליין וממשיכיה, או שלא שמע על ארמה ברנמן פיק, כפי שהייתי אני עם סיום לימודיי. לא כולם מתחברים לתאוֹריה, אבל כולם מכירים משהו ממנה. ארמה הופכת את השפה הקלייניאנית, הכל כך דחוסה לפעמים, לשפה קולחת, מסברת את האוזן. זוהי חוויה המקרבת לָהבנה שבשורש חשיבתה של קליין: שהטיפול האנליטי נועד לשחרר את המטופל ככל האפשר מהמהמורות והמכשולים, העומדים בדרכו לאהוב ולחשוב בבהירות.

אני מכירה לארמה הרבה תודה על כל מה שלמדתי ממנה, ועל החברות.

ותודה למירב רוט שהפכה את תרגום הספר לעוד מיזם מבורך, שספק אם היה מתקיים בלעדיה. ההוצאה לאור של הספר בעברית ודאי תמשיך ותרחיב את מעגלי המטפלים בארץ שילמדו את גרסתה של ארמה ברנמן פיק לפסיכואנליזה קלייניאנית ויתברכו בחשיבתה הבהירה והחדה, ואולי ייפתח בפניהם שביל חדש בדרך שכבר הפכה למוכרת.

נעמי ענר

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.