"כל פגישה של גבר ואישה בבית קפה זו התחלה של נרטיב"; לא שכחתי את תשובתו, ואולי משהו מזה נמצא בסיפורים. […]
הלומים והולמים
“רָצִיתִי לְהִכָּנֵס לָךְ לֶחָרִיץ בֵּין הַשָּׁדַיִם.”
בְּמַחְשׂוֹף וִי שֶׁל הַשִּׂמְלָה הַשְּׁחֹרָה, הוּא הָדַף אוֹתִי לַמִּזְרָן שֶׁפָּרַשׂ
בְּלֵב הַקְּלִינִיקָה שֶׁל רוֹפְאַת הַשִּׁנַּיִם, אִשְׁתּוֹ, עוֹלָה חֲדָשָׁה מִנְּיוּ יוֹרְק
הִיא לֹא יָכְלָה לָשֵׂאת יוֹתֵר גֶּבֶר שֶׁנֶּעֱלָם לְמִלּוּאִים וְחוֹזֵר כַּעֲבֹר שָׁבוּעוֹת
מְלֻכְלָךְ, מְיֻזָּע אָפוּף רֵיחַ עָשָׁן וּגְבוּרָה שֶׁטּוֹבֶלֶת בְּאֵפֶר.
הָאִישׁ הֲכִי גָּבוֹהַּ בִּירוּשָׁלַיִם, יָפֶה וְנִשָּׂא שֶׁבָּנָה עָרִים וּשְׁכוּנוֹת
שֶׁפִּקֵּד עַל סַיֶּרֶת כָּזֹאת וְסַיֶּרֶת אַחֶרֶת הֶעֱלָה חַיָּלִים לַחֶרְמוֹן
וְהוֹרִיד אוֹתָם בְּקֹר שְׁאוֹלָה. אֶת הַמֻּצָּב הֵם כָּבְשׁוּ
אַךְ הַנֶּפֶשׁ כָּוְתָה בְּאֵשׁ זָרָה. הַמָּקוֹם הֲכִי גָּבוֹהַּ הוּא הַמָּקוֹם הֲכִי
נָמוּךְ מַצָּב דּוּ־קָטְבִּי כְּשֶׁהַפְּגָזִים נוֹפְלִים וּמַפִּילִים סָבִיב.
הוּא הָדַף אוֹתִי לַמִּזְרָן עַל הָרִצְפָּה, הָאִישׁ הֲכִי יָפֶה בַּגִּימְנַסְיָה,
בַּשְּׁכוּנָה אוֹ בַּחוּג לְאָמָּנוּת. “כְּבָר מִזְּמַן רָצִיתִי לִכְבֹּשׁ אוֹתָךְ” אָמַר,
וְהָדַף אוֹתִי לָרִצְפָּה וְרָכַן עָלַי בְּכָל גּוּפוֹ וּנְשִׁימָתוֹ,
אַךְ לֹא הָיָה שָׁם דָּבָר שֶׁיָּבוֹא כְּמוֹ תִּקְוָה פְּנִימָה. כּוֹחַ לֹא הָיָה
בְּמָתְנָיו פְּרוּעָה וּפְרוּמָה חָזַרְתִּי לַמָּקוֹם מִמֶּנּוּ בָּאתִי.
הֶחָרִיץ בֵּין הַשָּׁדַיִם הָיָה שְׁבִיל וְדֶרֶךְ וּמָקוֹם שֶׁחָזַר אֵלָיו הָאִישׁ
הֲכִי גָּבוֹהַּ בִּירוּשָׁלַיִם, נָסִיךְ כֵּהֶה עוֹר גָּבוֹהַּ מִכָּל נְסִיכֵי יְרוּשָׁלַיִם.
בַּיּוֹם לָקַח אוֹתִי בַּיָּדַיִם וְהֶרְאָה לִי אֶרֶץ אָבוֹת, לְהַנִּיחַ רֹאשִׁי עַל כְּתֵפָיו
וּבַלֵּילוֹת נָדְדָה שְׁנָתוֹ אֶל הָהָר הַגָּבוֹהַּ, הַיָּפֶה מִכֻּלָּם. אֶל קֹר לֹא מֻכָּר
שֶׁלָּקַח לוֹ חָבֵר וְחַיָּל. לִפְעָמִים הַיָּמִים נִמְשְׁכוּ אֶל הַלֵּילוֹת,
הֵאִירוּ אֶת הַחֲשֵׁכָה בְּנֵאוֹן וְלִפְעָמִים בָּא הָאֹפֶל מִתּוֹךְ מְעָרָה
וְהֶחְשִׁיךְ אֶת הַיּוֹם. בַּלֵּילוֹת הָדַף אוֹתִי בִּזְרוֹעוֹתָיו הַחֲזָקוֹת
אֶל הֵעָדֵר שֵׁנָה אֶל הֵעָדֵר רִצְפָּה, הָיִיתִי לְפוּתָה בְּדוּ־קָטְבִּיּוּת
בֵּין הֲדִיפָה לִמְשִׁיכָה בֵּין נְשִׁיכָה לִנְשִׁיקָה אֶל יָפְיוֹ שֶׁל הָאִישׁ
הַמַּמְרִיא וְנוֹפֵל אֶל הֶחָרִיץ וּבֵין שָׁדַי יָלִין בְּשַׁלְוָה.
הָאִישׁ הֲכִי גָּבוֹהַּ בִּירוּשָׁלַיִם, לִפְעָמִים נִדְמָה לְשָׁאוּל
לִפְעָמִים מְנַגֵּן כְּדָוִד אַךְ לֹא יָכוֹל לִשְׁמֹעַ אֶת מִצְמוּץ הַוִּינְקֶר
שֶׁל מְכוֹנִית הוּא צָעַק אֶל הָאִשָּׁה שֶׁלְּיַד הַהֶגֶה, הַפְסִיקִי לְאוֹתֵת,
פִּתְחִי אֶת הַחַלּוֹנוֹת לְרוּחַ הָעֶרֶב, הַגְבִּירִי מְהִירוּת, מַהֲרִי, מַהֲרִי,
עֲלִי אֶל הָהָר, אִם לֹא נְמַהֵר לֹא נַגִּיעַ לַשְּׁבִיל הָעוֹלֶה אֶל הָהָר
לֹא נוּכַל לְהַצִּיל אֶת שַׁי מֵהַקֹּר עַל הַחֶרְמוֹן הוּא צָעַק וַאֲנִי הִגְבַּרְתִּי
מְהִירוּת עַל הַכְּבִישׁ הַלֵּילִי בֵּין טְבֶרְיָה לִדְגַנְיָה שֶׁסָּבַב אֶת הַכִּנֶּרֶת
וְעָלָה לַגּוֹלָן, מִתְפַּלֶּלֶת לִתְאוּנָה שֶׁתַּפְסִיק אֶת הַצְּעָקוֹת שֶׁהָלְמוּ בְּגַלְגַּלֵּי
סוּזוּקִי מִשְׁפַּחְתִּית. לֵילוֹת עֵרוּת אֵין־סוֹפִית, חָבַט וְלִטֵּף וּבָכָה וְהִבְטִיחַ
כָּל מָה שֶׁלֹּא יָכוֹל הָיָה לְקַיֵּם עַד בּוֹא הַשַּׁחַר. וְכַאֲשֶׁר נִרְדַּם עַל הַסַּפָּה
אוֹ הָרִצְפָּה אוֹ בַּמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי לִשְׁלוֹשָׁה יָמִים וְלֵילוֹת
שֶׁהוֹלֵךְ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְעוֹלָם שֶׁאֶפְשָׁר בּוֹ לִבְכּוֹת לְעוֹלָם שֶׁאֶפְשָׁר
בּוֹ עֲדַיִן לִמְנֹעַ נְפִילוֹת, שָׁם מְאַחִים גְּבָרִים שֶׁאִבְּדוּ כְּלֵי זֵינָם
אֶת שְׁנָתָם וְאֶת הַשְּׁבִיל הָעוֹלֶה אֶל הָהָר.
הָאִישׁ הַגָּבוֹהַּ בָּעִיר הָלַךְ וְנָמַךְ בְּחִיּוּךְ שֶׁהָלַךְ וְקָפָא
מֵהַקֹּר הַבִּלְתִּי צָפוּי עַל הָהָר. גְּבָרִים חֲזָקִים מֵהַסַּיֶּרֶת
לֹא בּוֹכִים בַּיָּמִים הֵם פּוֹרְצֵי דֶּרֶךְ לֶחָרִיץ בֵּין הֶהָרִים
מִשָּׁם הֵם מְקַוִּים לִכְבֹּשׁ מֵחָדָשׁ אֶת הָאִשָּׁה, אֶת הַשְּׁבִיל,
אֶת הָהָר וְאֶת כְּלִי זֵינָם הָרָפֶה. וְנוֹפְלִים לְשֵׁנָה הַבָּאָה
לְאַחַר עֵרוּת אֲרֻכָּה.
אין עדיין תגובות