החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

על המשמר

מאת:
הוצאה: | 2010 | 349 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

42.00

רכשו ספר זה:

פר זה מגולל את דרכה הביטחונית של תנועת "השומר הצעיר" בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
מדובר בתנועה שהייתה אמונה על מסורת אנטיֿמיליטריסטית, והושפעה גם מהלכי רוח אנטי-מלחמתיים, שרווחו במחנה הסוציאליסטי בין שתי מלחמות העולם.
המציאות הארצישראלית והעולמית הציבה שוב ושוב את "השומר הצעיר", ובייחוד את הזרם הקיבוצי שלו, "הקיבוץ הארצי", מול האתגר הביטחוני. ההתמודדות עם בעיות הביטחון מצאה את ביטויה הממשי במעגלים שונים: ביישוב הבודד ובמערכות האזוריות והארציות של ה"הגנה".
היענותה של התנועה לאתגר הביטחוני העמידה אותה בפני שורה של דילמות – אידיאולוגיות, פוליטיות, משקיות וחברתיות. ההתמודדות אתן והפתרונות שאימצה הותירו פעמים רבות את "השומר הצעיר" בעמדת מיעוט. חרף כל אלו, הקפידה התנועה להשתתף במעש הביטחוני היישובי: חבריה נטלו חלק פעיל בכל המערכות והמסגרות שנוצרו בתהליך התפתחותו של ארגון "ההגנה", וכן בהתגייסות לשורות הצבא הבריטי בשנות מלחמת העולם השנייה.

יאיר שפיגל מילא תפקידי מחקר ומטה במערכת הביטחון. על המשמר – ספרו הראשון – מבוסס על מחקר שכתב לשם קבלת תואר ד"ר לפילוסופיה מאוניברסיטת בר אילן.

מקט: 4-249-2102
פר זה מגולל את דרכה הביטחונית של תנועת "השומר הצעיר" בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. מדובר בתנועה שהייתה אמונה על […]

הקדמה

מטרתו של ספר זה היא לתאר ולנתח את פעילותה הביטחונית של תנועת "השומר הצעיר" בארץ ישראל, מראשיתה של העלייה השומרית לארץ ועד ערב מלחמת העצמאות. בתקופה זו היה "השומר הצעיר" תנועת מיעוט קטנה ביישוב ובתנועה הציונית: המחנה השומרי בארץ לא היה אלא מעֵין "כוח חלוץ" מגשים ומנהיג לתנועת נוער עולמית שמנתה, באמצע העשור הרביעי של המאה העשרים, כשישים אלף איש והושמדה ברובה בשואה.

תנועת "השומר הצעיר" כולה, בארץ ובגולה, הייתה מחויבת למתווה אידיאולוגי ייחודי, ציוני־סוציאליסטי, ולערכים שנגזרו ממנו: בראש סולם הערכים הוצבו העלייה לארץ ישראל וההתיישבות בקיבוציה של התנועה.

פן חשוב של המתווה האידיאולוגי של התנועה היה יחסה לכוח ולשימוש בו: "השומר הצעיר", מראשיתו, ובהשראתן של השקפות ועמדות שרווחו בתנועה הסוציאליסטית העולמית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, אוּפיין באנטי מיליטריזם, בנטיות פציפיסטיות בולטות ובשלילת כל שימוש בכוח שלא למטרות הגנה עצמית. השקפות אלו הוסיפו לאפיין את התנועה גם לאחר שאימצה את השקפת העולם המרקסיסטית והִבחינה, בהשפעתה של האחרונה, בין "מלחמות צודקות" למלחמות "בלתי צודקות".

נוכח קיומו של מתח מובנה בין האידיאולוגיה המוגדרת של התנועה – ממנה נובעים, כאמור, סייגים ומגבלות על השימוש בכוח – לבין המציאות הכופה תכופות פרקטיקה של שימוש בכוח, בא הספר לענות על שאלה מרכזית: כיצד ניווטה את דרכה תנועת המיעוט – "השומר הצעיר" – שעבורה "הפרוגרמה היא קאנון", בין משנתה הרעיונית לבין המציאות ואילוציה, "תמורות העתים" וצרכי הביטחון המשתנים? מענה לשאלה זו מחייב מיפוי של גורמי ההשפעה – פנימיים וחיצוניים, רעיוניים כמעשיים – שהִנחו את התנועה בקביעת דרכה בתחום הביטחוני.

שאלה נוספת בה דן הספר קשורה למתח בין "ההגדרה העצמית" של תנועה, שיש בה גם מאפיינים של חידוד הייחודי, התבדלות ומידה של הסתגרות, לבין היותה חלק בלתי נפרד מן המפעל הציוני, ההתיישבות העובדת, ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל וארגון "ההגנה": כיצד השתקף מתח זה בתחום הביטחוני וכיצד נפתרו בעיות מעשיות שנבעו ממנו?

מאז שנת 1927 אוגדו קיבוצי "השומר הצעיר" בארץ במסגרת משותפת – "הקיבוץ הארצי השומר הצעיר" – שהונהגה על ידי מוסדות מרכזיים: מועצה, ועד פועל, מזכירות ומנגנון שהתפתח עם הזמן. מבנה זה מצריך בחינה של מערכת היחסים בין "מרכז" ל"פריפריה" – בין המוסדות האמורים לבין עשרות קיבוציה של התנועה, בהתיישבות ("משקים") ובטרם התיישבות: כיצד באה מערכת יחסים זו לכלל ביטוי בתחום הביטחוני?

המענה לשאלות שהוצגו כאן מחייב התייחסות, בחתך כרונולוגי ובחתך נושאי, למכלול העשייה הביטחונית של התנועה השומרית ולמלוא היקפה של התנועה: "הקיבוץ הארצי" על מוסדותיו, קיבוציו, חבריהם וחברותיהם, "הליגה הסוציאליסטית" (השלוחה העירונית של התנועה) ותנועת הנוער "השומר הצעיר" בארץ ישראל ("התנועה החינוכית"). במכלול זה, "הקיבוץ הארצי" הוא הישות הדומיננטית, ולפיכך עוסק ספר זה בראש ובראשונה בו ובהתנהלותו בתחומי הביטחון.

העשייה הביטחונית של "השומר הצעיר" הורכבה משלושה "מעגלים": הראשון שבהם הוא המעגל התנועתי־הפנימי. למעגל זה שייכים ההתמודדות של קיבוצי "השומר הצעיר", בהתיישבות ובטרם התיישבות, עם סוגיות הביטחון השוטף, והמנגנונים השונים שעסקו בנושא הביטחוני בתחומו של "הקיבוץ הארצי" – מוועדת הביטחון של הקיבוץ הבודד ועד לרמת ההנהגה.

המעגל השני הוא המעגל היישובי, שבמרכזו – חלקו של "השומר הצעיר" ביחידות ובמערכות שונות של ארגון "ההגנה", וכן במוסדות הביטחון היישוביים. במעגל זה נתקל "השומר הצעיר" בתהליכים, במסגרות, בהחלטות ובמדיניות שלא תאמו את השקפת עולמו ואת תפיסתו הביטחונית. אלה מעוררים שאלות הנוגעות לגבולות הציות של קבוצת מיעוט אופוזיציונית בתוך קהילה לאומית שאינה מדינה: שאיפתה לשמור על ייחודה וללכת בדרכה שלה מחד גיסא, והרתיעה מפני פרישה מן הציבור והפרת מרותם של "המוסדות המוסמכים" מאידך גיסא.

המעגל השלישי – המעגל החיצוני – היה, בראייתו של "השומר הצעיר", הבעייתי בין השלושה: במעגל זה דובר בשירותם של חברי התנועה במסגרות ביטחוניות שהיו נתונות למרות זרה (בריטית). שירות מסוג זה נגד מטבעו עמדות עקרוניות של "השומר הצעיר"; הוא היה כרוך גם בבעיות מעשיות, שמקורן בממדיו, בהתפתחותו ובאופיו של הקיבוץ השומרי. ממילא התעוררה גם במעגל זה, ואף ביתר תוקף מאשר במעגל השני, סוגיית גבולות הציות.

העשייה והמעורבות של "השומר הצעיר" בארץ ישראל בשלושת המעגלים האמורים, יש בהן כדי ללמד על מקומו ומשקלו של הנושא הביטחוני בהווייתה של התנועה ועל תרומתה של האחרונה לביטחון היישוב בתקופה הנדונה. בכך יעסוק ספר זה.
***

ראשיתו של ספר זה בעבודת דוקטורט שנכתבה במחלקה לגיאוגרפיה של אוניברסיטת בר־אילן, הוגשה לסנט האוניברסיטה ואושרה על ידו בשנת 2006.

בהתמודדות עם האתגר המורכב, המעניין והתובעני שהיה טמון במחקר זה, מאיתורו והגדרתו של נושא המחקר, ועד הבאתו לדפוס של הספר, הסתייעתי ברבים וטובים. כל אחד מהם – בתחומו, בעיתו ובדרכו – העמיד אותי על טעותי: אין לראות ב"פרויקט" מסוג זה מבצע יחיד, התמודדות אישית ופרטית עם המשימה; לאורכו של מבחן מרתוני שכזה נזקק המשתתף בו לתמיכה מתמדת, מקצועית ואישית. על תמיכה זו, שניתנה לי בדרכי נועם, בסבר פנים יפות ובמידה גדושה של רצון טוב, אני מבקש להביע תודה עמוקה:

לפרופ' יוסי כץ, שהִנחה אותי בכתיבת העבודה – על כל ההכוונה והייעוץ, למן איתור הנושא והגדרתו ועד לסוף הדרך, ועל כך שהניח לי מרחב בכל הקשור לביצועה של העבודה בדרכי שלי.

למורי משכבר, ד"ר מאיר פעיל, על ש"גייס" אותי בפגישה אקראית לכתיבת דוקטורט בתחום "ההגנה" וההתיישבות.

לפרופ' אביבה חלמיש, לפרופ' אלי צור, לד"ר מרדכי בר און, ולד"ר פנחס עופר, שהערותיהם המועילות סייעו בעדי לשפר את מבנה העבודה, לשרש טעויות ולהעמיד דברים על דיוקם.

לעורך הספר, אריה אידן, נתונות תודתי והערכתי על שיתוף הפעולה המועיל, היעיל והנעים ועל חלקו הרב בתהליך ההסבה של עבודת הדוקטורט לספר.

תודתי נתונה לאנשי הוצאת כרמל.

תודתי לכל הארכיונים שאותם פקדתי, מנהליהם ועובדיהם: כולם הגישו לי את מיטב הסיוע המקצועי, ונהגו בי בסבלנות ובמאור פנים. תודה מיוחדת אני חב לצוות של ארכיון "השומר הצעיר" בגבעת חביבה, וכן לרבים וטובים ב"יד יערי", על השילוב הנדיר בין תמיכה מקצועית למופת לבין היחס החם והחברי לעילא, שבו זיכו אותי.

תודה לבבית לגידי אילת – על המשוב, העצה והעידוד.

תודה לכל אותם קרובים, ידידים וחברים לעבודה על שתמכו בי בתשומת לבם, בהערותיהם לכתב היד, בהתעניינותם ובעידודם, בייחוד בקטעי דרך שבהם נפלה רוחי.

תודות לעמותה לחקר כוח המגן ע"ש ישראל גלילי ולמרכז לחקר השומר הצעיר "יד יערי", על התמיכה הרצופה, מראשית הדרך ועד סופה. תודות גם לקרן נכי צה"ל, ולמרכז לחקר ארץ ישראל ויישובה של יד בן צבי ואוניברסיטת בר־אילן – על סיועם במלגות, ל"קרן חבצלת" ולמכון קרן קימת לישראל לתולדות הציונות וההתיישבות – על חלקם בהוצאתו לאור של ספר זה. תודה כפולה ומכופלת לקתדרה ללימודי תולדות קרן קימת לישראל ומפעליה באוניברסיטת בר־אילן שבראשותו של פרופ' יוסי כץ, שסייעה בידי בשלב המחקר ובהוצאתו לאור של הספר גם יחד.

תודה מיוחדת ומצטברת לעירית להב, שפטרה אותי גם הפעם מכל דאגה שהיא לאיכות ההדפסה.

תודות להורי, דבורה ושמעון שפיגל – על הכל, ובעיקר על שנטעו בי מגיל רך את הרצון ללמוד ולהוסיף דעת.

ותודה אחרונה, עמוקה ולבבית, נתונה לכל בני ביתי: לנכדי תום ורוי, לחתני עדי ותומאס, לילדי מיכל, ענת וגור, ובראש ובראשונה לחנה רעייתי – על שבע השנים שבהן ליוו מקרוב את נפתולי עם המחקר ועם הספר, על הסיוע מול צג המחשב, על האהדה והעידוד, ובעיקר על מנות גדושות של התחשבות, איפוק ואורך רוח, שגילו כלפי לאורך תקופה זו.

 

יאיר שפיגל

יוני 2010

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.