החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

אדם בשביל המדינה

מאת:
הוצאה: | 2014 | 278 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

39.00

רכשו ספר זה:

כיצד הוכשרו עורכי הדין ואיך התנהלו משפטי קרקעות בארץ ישראל בתקופת המנדט? כיצד פעלו ארגוני המחתרת ומה היו היחסים ביניהם ערב הקמת המדינה? מה היתה דמות המוסד בשחר התארגנותו וכיצד פעל במדינה ידידותית כמו צרפת? מתי חיפשו נפט וגז במעמקי הים? מה אנו יודעים על החרם הערבי והשפעתו על הכלכלה הישראלית? ספר זה פותח צוהר לסוגיות אלו מנקודת מבט משפטית ואישית ובליווי הרקע ההיסטורי הרלוונטי.
בספר זה מקובצים זיכרונותיו של עו"ד משה בן פרץ (2011-1915) – זיכרונות המציינים תחנות משמעותיות לאות חיי המחבר, ואשר משולבים בתולדות המדינה. סיפור רודף סיפור וכך נחשפים לפנינו חיי היומיום בתקופה רבת חשיבות לעם ישראל במולדתו.
ייחודו של ספר זה בהצגת הזיכרונות האישיים בהקשר ההיסטורי, ולכן כל פרק מלווה בהקדמה היסטורית קצרה המאירה את הרקע להתרחשויות.

מקט: 4-249-50217
כיצד הוכשרו עורכי הדין ואיך התנהלו משפטי קרקעות בארץ ישראל בתקופת המנדט? כיצד פעלו ארגוני המחתרת ומה היו היחסים ביניהם […]

מבוא
פרופ' מרים בן פרץ

 

הָנַח לַזְּמַן לָלֶכֶת בְּקִצְבּוֹ –

כִּי זֶה קִצְבּוֹ.

הָנַח לַזְּמַן לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹ –

כִּי זֶה חֻקּוֹ.

הָנַח לַזְּמַן –

כִּי קֶצֶב לוֹ

כִּי חֹק.

אברהם שלונסקי, משירי הפרוזדור הארוך, 1968

 

כיצד הוכשרו עורכי הדין ואיך התנהלו משפטי קרקעות בארץ ישראל בתקופת המנדט? כיצד פעלו ארגוני המחתרת ומה היו היחסים ביניהם ערב הקמת המדינה? מה היתה דמות המוסד בשחר התארגנותו וכיצד פעל במדינה ידידותית כמו צרפת? מתי חיפשו נפט וגז במעמקי הים? מה אנו יודעים על החרם הערבי והשפעתו על הכלכלה הישראלית? ספר זה פותח צוהר לסוגיות אלו מנקודת מבט משפטית ואישית ובליווי הרקע ההיסטורי הרלוונטי.

בספר זה מקובצים זיכרונותיו של משה בן פרץ (1915-2011), עו"ד ולוחם, איש ספר ואיש מעשה, חולם וריאליסט, איש משפחה וחבר פעיל בקהילה, צנוע ומטביע חותם, אדם!

הזיכרונות, שנכתבו כעשרים שנה לפני פטירתו של משה, כשהיה בשנות השבעים לחייו, ומציינים תחנות לאורך תקופה משמעותית בדרכו האישית, משקפים את תולדות "המדינה שבדרך" ואת שני העשורים הראשונים של מדינת ישראל. סיפור רודף סיפור וכך נחשפים בפנינו חיי היום יום בתקופה רבת משמעות היסטורית לעם ישראל במולדתו.

ייחודו של ספר זה בהצגת הזיכרונות האישיים בהקשר ההיסטורי ולכן כל פרק מלווה בהקדמה היסטורית קצרה המאירה את הרקע להתרחשויות. לפעמים מופיעים קטעים היסטוריים בגוף הזיכרונות.

 

ילדותו של משה בגולה, בתקופה של פוגרומים, ותיאור העלייה רבת הייסורים לארץ ישראל מהווים סיפור אישי המדגים את הסיפור הלאומי הגדול, מהגולה רווית הסבל לחופי הארץ המובטחת, ולמלחמת הקיום הקשה. כנער התנדב משה לארגון "ההגנה" משם המשיך למלא תפקידים חשובים בצה"ל, במלחמת השחרור, ולאחר מכן במוסד. רבות נכתב על "ההגנה", והסיפור האישי ממחיש את חיי היום יום בארגון, כיצד שולבו חיים אישיים ומקצועיים בפעילות המחתרת. שלב אחר שלב מלווים הזיכרונות את המעבר מ"ההגנה" לצה"ל, ואת ראשיתו של המוסד.

משה היה משפטן ופעל כמשפטן במסגרות חייו השונות. אמנם תפקידיו ב"ההגנה", בצה"ל ובמוסד לא היו בתחום המשפטי בלבד, אבל חשיבתו התבססה תמיד על נורמות משפטיות. משה חווה ופעל כמשפטן, גם כשתפקידיו השונים לא היו תמיד בעלי אופי משפטי. חשיבתו התבססה תמיד על עקרונות של צדק ומוסר ועל יסודות המשפט.

בתקופת פעילותו ב"ההגנה" נמנה משה עם "הגדעונים", האחראים לקשרים היום יומיים בין מקומות יישוב מרוחקים ויחידות "ההגנה". "הגדעונים" היוו את הבסיס להקמת חיל הקשר ומשה היה גאה מאוד על פעילות זו. בה בעת משה נטל חלק בשירות המשפטי במחתרת, כתובע במשפטים שנערכו ערב הקמת המדינה.

מעניין לעקוב כיום, ממרחק הזמן, אחר הנושאים שהעסיקו את המערכת המשפטית; כיצד היא פעלה? מי היו השופטים? ומה היו העונשים שהוטלו על מי שנמצאו אשמים בדין. לאחר מכן באה מורכבות זו לידי ביטוי באי־הבהירות החוקית בפרשת טוביאנסקי, שסיפורו נכלל בזיכרונותיו של משה.

בעבודתו של משה כעו"ד שילב באופן מופלא בין חוכמה וידע עמוק לבין תרומה מתמשכת לעשייה של בניין הארץ. עשייה שהתחילה בעבודתו בענייני ביטחון והמשיכה בפעילות ציבורית אזרחית. עד למלחמת השחרור שילב משה בין עבודתו כמשפטן לבין פעילותו במערכת הביטחון. אך גם עבודתו כעו"ד נגעה בעניינים מרכזיים של היישוב, במיוחד במשפטי הקרקעות שבהם הִרבה להופיע מטעם המוסדות המיישבים והקרנות היהודיות נגד טוענים ערבים לבעלות על הקרקע. לאור חשיבות נושא הקרקעות בימינו יש עניין מיוחד בתיאורים האישיים של משפטים אלו מהעבר.

פירוק פיק"א והעברת רכושה לידי מוסדות המדינה העסיקה את משה במהלך השנים. בין היתר פעל להקמת החברה לפיתוח קיסריה לאחר שהברון אדמונד דה רוטשילד, נכדו של "הנדיב הידוע", העביר בשלהי שנות ה־50 את אדמות קיסריה, כ־30,000 דונם, לקרן רוטשילד קיסריה, והזמין את המדינה להיות שותפה בקרן. כל ההכנסות מפיתוח היישוב קיסריה עוברות לקרן מהחברות הבנות של קרן רוטשילד קיסריה – החברה לפיתוח קיסריה והחברה לנכסי קיסריה, וזו תורמת את רווחיה לקידום החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל.

נושא החרם הערבי זוכה לתיאור נרחב בזיכרונותיו של משה דרך הסיפור של פעילותו המשפטית בפירוק תעשיית הסיגריות של "מספרו", שהיתה שייכת לחברה בריטית (BAT), ומכירתה לחברת "דובק" הישראלית בגלל איומי החרם הערבי.

בכל פעילות ובכל עסקה ראה משה לנגד עיניו את בני האדם המעורבים בהם, בין אם הם מנהלים או בעלי עניין, ובין אם הם עלולים להיפגע מהמהלך. אחת מתכונותיו הבולטות של משה היתה גישתו השוויונית לבני אדם. הוא דיבר עם כל אחד "בגובה העיניים", בין אם היו אלה שועי ארץ או פשוטי עם. בגלל גישתו האנושית והחברית, הפכו האנשים שפגש בעבודתו לידידים. כך נוצרו קשרים חבריים בינו לבין עו"ד דיוויס הבריטי, שטיפל בפירוק "מספרו", ועם הברון אדמונד דה רוטשילד (הנכד), בקשר לפירוק פיק"א. בזיכרונותיו מספר משה על קשרים אלה ואחרים ברגישות ואף בהומור.

ידועה האִמרה שאם רוצים שעבודה תתבצע יש להפקידה בידי אנשים עסוקים. כך, נוסף לפעילותו המקצועית הענפה מצא משה זמן לפעילות ציבורית התנדבותית. לימים הוא ערך רשימה חלקית של גופים וארגונים שבהם פעל, להלן מספר דוגמאות: חבר בית הדין העליון של הסתדרות מכבי ישראל; חבר באגודה לקשרי ידידות ישראל־צרפת; מזכיר של כבוד באגודה למען האו"ם; חבר ארגון חברי "ההגנה"; חבר מועצת הארכיון הישראלי לסרטים, המכון הישראלי לאמנות הסרט; חבר במועצת המנהלים של התאטרון העירוני חיפה; יו"ר אגודת בוגרי בית הספר הריאלי; חבר הנהלת בית רוטשילד; יו"ר ועדת הבניין שהקימה את האודיטוריום על הכרמל.

הפעילות שהיתה קרובה ביותר ללבו קשורה למוזיאון מאנה כץ. לאורך כמה עשורים היה משה יו"ר העמותה וההנהלה של מוזיאון מאנה כץ בחיפה. ראש העיר, יוסף אלמוגי, ביקש ממשה לקבל על עצמו תפקיד זה, החל מהצעדים הראשונים של פתיחת המוזיאון. משה הקדיש למוזיאון שעות רבות כל שבוע. הוא דאג לפגישות קבועות עם מנהלת המוזיאון ועם מוסדות העמותה. מחשבה רבה הקדיש לבניין העמותה ולהכללת חברים צעירים בהנהלתה. המוזיאון פרח ונערכו בו תערוכות מגוונות ומעניינות, וכן מפגשים חגיגיים עם קהל המבקרים. משה ראה במוזיאון מאנה כץ את אחת מפעולותיו המשמעותיות ביותר ואהב את האמנות בכל לבו. על פעילותו הציבורית רבת השנים זכה משה לאות יקיר חיפה בשנת תש"ן (1990).

משה היה איש משפחה מסור ואוהב. בורכתי וזכיתי להיות רעייתו שישים ושתיים שנה.

 

"כל שחכמתו מרובה ממעשיו, למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. וכל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה? לאילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין: אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזות אותו ממקומו". נאמר בשם רבי אלעזר בן עזריה (אבות ג, כא).

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.