החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

אדם האחרון


מאת:
מאנגלית: יעל אכמון | הוצאה: | 2015-03 | 447 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

28.00

רכשו ספר זה:

מגפה מציפה את פני האדמה ומטביעה את האנושות כולה. רק מעטים ניצלו, ובהם טובּי והבּזאים ירוקי העין, יצורים עדינים מהונדסים גנטית דמויי אדם שעתידים לרשת את הארץ.

טובי משמשת כאֵם לבזאים הסקרנים, שרואים באיש-השלג-הג'ימי החולה את נביאם, ומספרת להם על מוצאם. בתוך כך נפרש בפנינו סיפור סופה של האנושות וראשיתם של הבזאים.

אדם האחרון הוא סיפור לא צפוי, מצמרר ומצחיק המסופר בשנינות, בדמיון מסחרר ובהומור שחור, הצולל עמוק יותר אל עולם דיסטופי מאתגר.

אדם האחרון הוא הסיום המרגש והדרמתי לטרילוגיה המהוללת שהחלה בבז וניאלה ושנת המבול.

מרגרט אטווד – מלכת הספרות הקנדית – היא סופרת, מסאית ומשוררת מהחשובות בעולם, "זקנת השבט" כמעט בעל כורחה (שכן "כמה אנחנו כמהים לכך, להיעדר עצות!"), וכתיבתה היא מופת של זיקוק, דיוק וצלילות המשולבים בהומור חריף ובחמלה. אטווד חיברה יותר מ-30 ספרי פרוזה, שכמה מהם, דוגמת עין החתול והמתנקש העיוור (ראו אור בהוצאת כנרת), הפכו לאבני יסוד בתרבות המערבית. כמו כן פירסמה יותר מ-15 ספרי שירה וכן ספרי ילדים, מאמרים ומסות. היא זכתה בפרס בּוּקֶר בשנת 2000 על ספרה המתנקש העיוור, בפרס ארתור סי קלארק לספרנות מז'נר המדע הבדיוני וב-2001 בפרס דן דוד המוענק על מצוינות ותרומה לאנושות.

מרגרט אטווד נולדה בשנת 1939 באוטווה וגדלה באונטריו ובקוויבק. אביה היה אנטומולוג, והיא בילתה לא מעט בשטחי הפרא של קוויבק. למדה באוניברסיטת טורונטו, ברדקליף ובהרווארד. היא נשואה לסופר גרים גיבסון ויש להם בת אחת.

מקט: adam_haacharon
סקירה
מגפה מציפה את פני האדמה ומטביעה את האנושות כולה. רק מעטים ניצלו, ובהם טובּי והבּזאים ירוקי העין, יצורים עדינים מהונדסים […]

הסיפור על הבֵּיצה, ועל בז וניאלה, ואיך יצרו אנשים וחיות; ועל התוהו ובוהו; ועל איש־השלג־הג’ימי; ועל העצם המסריחה ובוא שני האנשים הרעים

בראשית גרתם בתוך הביצה. שם בז יצר אתכם.

כן, בז הטוב, בז הנדיב. בבקשה תפסיקו לשיר, אחרת לא אוכל להמשיך בסיפור.

הביצה היתה גדולה ועגולה ולבנה, כמו חצי בועה, והיו בתוכה עצים ועלים ועשב וגרגירים. כל הדברים שאתם אוהבים לאכול.

כן, ירד גשם בתוך הביצה.

לא, לא היה רעם.

כי בז לא רצה רעם בתוך הביצה.

ומסביב לביצה היה התוהו ובוהו, ובו הרבה־הרבה אנשים שלא היו כמוכם.

כי היה להם עור מיותר. העור נקרא בגדים. כן, כמו שלי.

ורבים מהם היו אנשים רעים שעשו זה לזה, וגם לבעלי חיים, דברים אכזריים ופוגעים. למשל… אנחנו לא צריכים לדבר על הדברים האלה כרגע.

וזה העציב את ניאלה מאוד, כי בעלי החיים היו ילדיה. ובז היה עצוב כי ניאלה היתה עצובה.

והתוהו ובוהו היה בכל מקום מחוץ לביצה. אבל בתוך הביצה לא היה תוהו ובוהו. היה שלֵו שם.

וניאלה באה כל יום ללמד אתכם. היא לימדה אתכם מה לאכול, היא לימדה אתכם להדליק אש, היא לימדה אתכם על החיות, ילדיה. היא לימדה אתכם להמהם אם מישהו חולה. ובז שמר עליכם.

כן, בז הטוב, בז הנדיב. בבקשה תפסיקו לשיר. אתם לא חייבים לשיר כל פעם. אני בטוחה שבז אוהב את זה, אבל הוא אוהב גם את הסיפור הזה ורוצה שתשמעו את כולו.

ואז יום אחד בז נפטר מהתוהו ובוהו ומהאנשים הרעים כדי לשמח את ניאלה וכדי לפַנות מקום בטוח שתוכלו לגור בו.

כן, זה גרם לסירחון גדול למשך כמה זמן.

ואז בז הלך למקום שלו בשמים, וניאלה הלכה איתו.

אני לא יודעת למה הם הלכו. כנראה היתה להם סיבה טובה. והם השאירו את איש־השלג־הג’ימי לטפל בכם, והוא הביא אתכם לחוף. ובימי הדג דגתם עבורו דג, והוא אכל אותו.

אני יודעת שלעולם לא הייתם אוכלים דג, אבל איש־השלג־הג’ימי שונה.

כי הוא חייב לאכול דג, אחרת הוא יהיה מאוד חולה.

כי ככה הוא עשוי.

ואז יום אחד איש־השלג־הג’ימי הלך לבקר את בז. וכשהוא חזר, הוא היה פצוע ברגל. ואתם הימהמתם עליה, אבל המצב שלה לא השתפר.

ואז הגיעו שני האנשים הרעים. הם היו שאריות מהתוהו ובוהו.

אני לא יודעת למה בז לא פינה אותם. אולי הם התחבאו מתחת לשיח והוא לא ראה אותם. אבל הם תפסו את אמנדה ועשו לה דברים אכזריים ופוגעים.

אנחנו לא צריכים לדבר על הדברים האלה כרגע.

ואיש־השלג־הג’ימי ניסה לעצור אותם. ואז אני באתי, ורן, ותפסנו את שני האנשים הרעים וקשרנו אותם לעץ בחבל. ואז ישבנו סביב המדורה ואכלנו מרק. איש־השלג־הג’ימי אכל מהמרק, ורן, ואמנדה. אפילו שני האנשים הרעים אכלו מהמרק.

כן, היתה עצם במרק. כן, זאת היתה עצם מסריחה.

אני יודעת שאתם לא אוכלים עצם מסריחה. אבל רבים מילדי ניאלה אוהבים לאכול עצמות כאלה. קָרַקתוּלים אוכלים אותן, ודביבושים, ושתלזירים וטְלָרָיוֹת. כל אלה אוכלים עצמות מסריחות. ודובים אוכלים אותן.

אני אספר לכם מה זה דוב אחר כך.

אנחנו לא צריכים להמשיך לדבר כרגע על עצמות מסריחות.

ובזמן שכולם אכלו את המרק, אתם הגעתם עם הלפידים שלכם, כי רציתם לעזור לאיש־השלג־הג’ימי בגלל הרגל החולה שלו. ובגלל שהרגשתם שיש שם נשים כחולות, רציתם להזדווג איתן.

לא הבנתם בנוגע לאנשים הרעים ולמה יש עליהם חבל. זאת לא אשמתכם שהם ברחו ליער. אל תבכו.

כן, בז כנראה כועס מאוד על האנשים הרעים. אולי הוא ישלח רעם.

כן, בז הטוב, בז הנדיב.

בבקשה תפסיקו לשיר.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “אדם האחרון
”