מוות הוא בלתי נמנע. וכפי שהמוות הוא בלתי נמנע, קרוב לוודאי שגם האבל, מגוון הרגשות, המחשבות וההתנהגויות בתגובה למוות, הוא בלתי נמנע וטבוע בנו מלידה. כיום, גדלה ההכרה בייחודיות של תגובות אבל לסוגי אובדן מסוימים, כולל השכיחות של תהליכי אבל הנמשכים שנים ארוכות ואולי למשך כל החיים, בעיקר אבל של הורים, או אבל בעקבות מוות טראומתי. ההכרה בקיומו של אבל ממושך כמכלול תגובות אנושיות שהוא נורמאלי וצפוי, מחזקת את הגישות המקצועיות המדגישות את הצורך בחינוך במדעי המוות – בהעצמתו של חוסן נפשי; ובזיהוי אפשרויות לעידוד צמיחה אישית וקהילתית, כתוצאה מאובדן טראומתי ומאבל ממושך.
טנטולוגיה (Thanatology) שמשמעה: החקר המדעי של המוות והאבלות או על פי הגדרתו הפואטית של רוברט קסטנבאום, "מדע החיים שהמוות הושאר בתוכם".
הנושא רב־תחומי מעצם מהותו והולך ומתרחב לאופקים חדשים: פסיכולוגים–טנטולוגים, רופאים, אחיות ואחים בעלי הכשרה בטנטולוגיה, עובדים סוציאליים–טנטולוגים, אנשי דת, מרפאים רוחניים ואחרים, נדרשים לא רק במחלקות האונקולוגיות של בתי חולים , בהוספיס ובטיפול פליאטיבי, אלא גם במחלקת יולדות וילדים, בליווי רוחני, ובקואצ'ינג, או בכל התמחות בסיוע נפשי לאנשים. טנטולוגים נדרשים גם למוסדות חינוך ודת, לתעשייה – ליחידות כוח אדם; לארגוני הצלה וסיוע, לעמותות של מתנדבים לעזרה לאוכלוסיה במצוקה, למשטרה ולצבא. כבר היום, נדרשת השתלמות לקראת התמקצעות. ובעתיד, עם אימוצו של הקוד האתי לטנטולוגים, תידרש, קרוב לוודאי, גם התמחות והסמכה.
במדינה רווית שכול כישראל, חיוני לקדם את לימודי הטנטולוגיה על מנת להעמיק ידע עיוני ומעשי עדכני, המוסיף ומעמיק את הקיים בתחומים הסיועיים השונים; לעודד מחקר ולקדם את ישראל לבימה הבינלאומית, כמרכז להפצת ידע גם בתחום הטנטולוגיה.
באופן כללי, ניתן לחלק את השדה הנרחב של הטנטולוגיה לשני זרמים עיקריים: האחד, מדגיש את חשיבות המודעות למוות, הכוללת הצגת מודלים חשיבתיים ודרכי סיוע מעשי לאוכלוסיה שחוותה אובדן, והשני, מדגיש את חשיבות החינוך במדעי השכול והאבלות. המאמרים המגוונים בספר, מתייחסים לזרמים אלה.
ספר זה, בעשרים ואחד פרקיו, מציג תפיסות חדשניות בטנטולוגיה, המדגישות את השינוי בתפיסות המוות, בנורמליזאציה של אבל ממושך וטראומתי, תפיסות פוליטיות של אבל ועוד. מטובי החוקרים בעולם ובישראל תרמו בכתיבת מאמרים. חלקם, פורצי דרך בחשיבה הקיימת. בכך הספר תורם ומקדם את הידע בטנטולוגיה הקיים גם בעברית, אל תוך המאה הנוכחית. בספר יש דגש מיוחד על המציאות הישראלית ועל המחקר והעבודה המעשית הנעשים בישראל.
הספר מיועד למכלול קוראים המעוניינים להעמיק את הידע בתחומי הטנטולוגיה השונים: לאנשי אקדמיה המעוניינים במחקר ובהוראה, וכמו כן ליועצים ולמטפלים שונים המעוניינים בשיטות התערבות; למתנדבים, לקציני נפגעים ולכוחות הצלה אחרים, ולכל מי שחווה שכול ואבל.
תוכן העניינים
כללי
1. מהי טנטולוגיה? | הניה שנון־קליין
2. לומדים על המוות: השפעתם של הכוחות החברתיים־תרבותיים | לין דספלדר ואל סטריקלנד
3. הפחד מהמוות | שולמית קרייטלר
4. לשון החוק ולב האדם — גוף אחד? סוגיות ודילמות בסוף החיים | עדי ניב־יגודה וגילי פלג
5. סוגיות אתיות בחינוך ובייעוץ בנושאי מוות, אבל ואובדן | ענבר לבקוביץ'
תפיסות תיאורטיות ומודלים
6.ביום האבל: לעבר מודל פעיל של התאבלות | רוברט נימאייר
7.מציאות פנטסטית כמקום להחלמה במצבי אין מוצא / אובדן | מולי להד ואיריס שגב
8.הקשרים המתמשכים של הורים שכולים עם בניהם שנפלו: מחקר אורך של עשר שנים והמודל הדו־מסלולי לשכול ואובדן | מור שחורי־סטאל ושמשון רובין
9.נורמאליזציה של אבל, שכול הורי ואבלות הורית, ואבל וצמיחה באמצעות האחר | הניה שנון־קליין
סוגי אובדנים ואבל
10. אובדן 'לא מוקר' — שכול אנטי־הגמוני ומסגור מחודש של טראומה: הוויית הקיפוח היחסי של משפחות נרצחי הטרור בישראל | אודי לבל
11. אובדנות בישראל | ענת ברונשטיין קלומק ואלן אפטר
12. השתלת איברים ומשמעות האובדן לאורן | טל בורלא
13. תהליכי אבלות בזקנה | סוניה לצטר־פאו
14. מחקר כתהליך: סקירת משמעות האלמנות | פיליס סילברמן
15. תגובות אבל של אימהות לילדים שנפטרו מסרטן: קשרי האם עם דמות הילד שנפטר | ענת פלס בורץ, רות מלקינסון ותמר קרוליק
16. מאובדן שליטה להשגת שליטה: ניתוח סיפורי חיים של פדויי שבי ממלחמת יום הכיפורים | זהבה סולומון ודן שרון
שיטות התערבות
17. אמנות אקספרסיבית וטנטולוגיה: תמונה אחת ליום | סנדרה ברטמן
18. עזרה לילד האבל בבית הספר | לינדה גולדמן
19. טיפול באבל טראומטי בילדים ובמתבגרים | לילך רחמים ואלנא ידין
20. התערבויות טלפוניות במצבי אובדן ושכול | סיגל חיימוב
21. טנטולוגיה לאן? | הניה שנון־קליין
על המחברות/ים
אלן אפטר, פרופ' — פסיכיאטר ילדים ונוער. מנהל המחלקה לרפואה פסיכולוגית ומרכז פיינברג לחקר הילד והמתבגר במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל ופרופסור בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
טל בורלא — עובדת סוציאלית (MSW) ומוסמכת בטנטולוגיה (CT—Certified in Thanatology), דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, תחומי התמחות: שכול אחים והשלכות תרומת איברים על שארים.
ענת ברונשטיין קלומק, ד"ר — פסיכולוגית קלינית מומחית. מרצה בכירה בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה ופסיכולוגית במחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל.
סנדרה ברטמן, פרופ' — היא פרופסור (Distinguished) לטנטולוגיה ואמנויות מטעם המרכז לחינוך במדעי המוות, ב־Mount Ida. כמו כן היא פרופסור מאוניברסיטת מסצ'וסטס, בארה"ב. היא זכתה בפרסים רבים, כגון: Outstanding Death Educator—ADEC; Special Contributions to the Field Award—ADEC; First Humanities Award—American Academy of Hospice and Palliative Medicine, ועוד. היא מלמדת ומרצה בבתי ספר לרפואה ומחלקות אחרות בארה"ב ומחוצה לה. כתבה ספרים רבים ומאמרים בתחומי התמחותה: שימוש באמנויות אקספרסיביות בטפול באוכלוסיה אבלה ובחולים פלליאטיביים.
לינדה גולדמן — טנטולוגית Fellow in Thanatology—FT (NBCC) ו־LCP יועצת מוסמכת, בעלת שני תארי מוסמך (MS) בייעוץ ובחינוך לגיל הרך. מרצה באוניברסיטת ג'ון הופקינס במרילנד, ארה"ב ובמוסדות בינלאומיים אחרים. יועצת לארגונים שונים בנושאי אובדן אצל ילדים; מומחית בעלת שם עולמי בטיפול באבל (טראומתי) של ילדים ובני נוער. פרסמה עשרות ספרים מעשיים, פרקים ומאמרים עיוניים במגוון נושאים הכוללים: שכול ואבלות של ילדים, כיצד לשוחח עם ילדים על טרוריזם; על מוות של הורה בשירות־צבאי, התמודדות עם הומוסקסואליות בגיל הנעורים, ועוד. מפעילה אתר אינטרנטי עבור מחנכים ויועצים לילדים ובני נוער: www.childrensgrief.net
לין אן דספלדר ואלברט לי סטריקלנד — בני זוג, מחנכים במדעי המוות, יועצים ומטפלים, הכותבים במשותף מזה שנים ארוכות. ביחד הם חיברו מספר ספרים ומאמרים רבים ביניהם, את אחד מספרי הלימוד העיקריים בטנטולוגיה כיום (כבר במהדורתו התשיעית): The Last Dance: Encountering Death and Dying. עבור תרומתם המקצועית לשדה הטנטולוגיה, הם קיבלו מארגון ADEC את ה־Death Education Award וכמו כן הם חברים ב־IWGDDB— International Work Group on Death, Dying and Bereavement. לין דספלדר היא פרופסור לפסיכולוגיה (MA) בקאברילו קולג' בקליפורניה וטנטולוגית (FT). היא מרצה בינלאומית בעיקר ביפן, אנגליה ואיטליה. פרופ' דספלדר, משתתפת בעריכת כתב העת Mortality. אלברט (אל) סטריקלנד הוא טנטולוג (CT—Certified in Thanatology), סופר ומוזיקאי המחבר יצירות על נושאים של מוות ואובדן. אל היה העורך של הפרסום Forum Newsletter של ארגון ADEC וקבל את פרס ה- Service Award מטעם הארגון. סטריקלנד נבחר לשרת במספר ועדות מפתח מטעם .ADEC הוא מופיע בארה"ב ובארצות רבות אחרות.
סיגל חיימוב — בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ואנגלית ותואר שני בחינוך. ייסדה את הקו הפתוח של נט"ל ופיתחה עבורו מודל ייחודי. בעבר שימשה כמנהלת קו הסיוע וכמנהלת תכניות המניעה באל"י — האגודה להגנת הילד. סיגל חברה בועדת ההיגוי המקצועית ומנהלת הקו הפתוח של נט"ל.
אלנא ידין, ד"ר — פסיכולוגית קלינית וחוקרת מוח. מנהלת את המרפאה לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית במרכז לטיפול ומחקר בחרדה באוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב. תחומי העניין המקצועיים שלה כוללים מחקר ויישום של טיפולים מבוססי מחקר להפרעה טורדנית כפייתית, להפרעת חרדה פוסט־טראומתית ותגובות אבל מורכב. היא עוסקת בהטמעה של שיטות טיפול נתמך ראיות בחרדה ברחבי העולם.
אודי לבל, ד"ר — ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת אריאל; חוקר במרכז המו"פ האזורי שומרון ובקעת הירדן. מרצה בכיר לפסיכולוגיה פוליטית וליחסי צבא חברה. מתמחה בחקר האובדן והשכול; בפוליטיקה של הזיכרון הקולקטיבי וההנצחה; בקהילות טראומה ואובדן; ביחסי צבא, חברה ומשפחות שכולות. ספרו הדרך אל הפנתיאון: אצ"ל, לח"י וגבולות הזיכרון הישראלי (הוצאת כרמל ומרכז מורשת מנחם בגין בירושלים) זכה בפרס רוה"מ (2011); ספרו Politics of Memory ראה אור השנה (2013) בהוצאת Routledge באנגליה.
ענבר לבקוביץ — טנטולוגית, מומחית בתחומי מוות, אובדן ואבל (CT), גרנטולוגית (MA), יועצת חינוכית (MA) ומנחת קבוצות. עוסקת בייעוץ וטיפול בתחומי אובדן, אבל, התמודדות עם מחלות וטיפול במצבי משבר. דוקטורנטית לגרנטולוגיה — לימודי הזיקנה באוניברסיטת חיפה.
מולי להד, פרופ' — בעל שני תארי דוקטור (פסיכולוגיה ומדעי האדם והחיים) ראש לימודי ה־MA בדרמה תרפיה במכללה האקדמית תל חי. מייסד ונשיא מרכז משאבים בקרית שמונה, מרכז בינלאומי העוסק בחקר החוסן וההתמודדות עם אסון חירום ומשבר. מחבר ועורך של למעלה מ־30 ספרים ומאות מאמרים כולל בשיתוף עם ד"ר עפרה אילון את הספר היחיד שנכתב על חינוך להתמודדות עם המוות על החיים ועל המוות. מקבלם של חמישה פרסים יוקרתיים על עבודתו החלוצית בתחומים של חוסן, קהילות, שילוב יצירה והבעה בטיפול ועוד. מחברו של מודל החוסן הרב מימדי גש"ר מאח"ד BASIC PH ושל שיטת הטיפול בטראומה הממוקדת חזותיות והחצנה SEE FAR CBT. כתובת לקשר: mooli.lahad@icspc.org, משאבים, ת"ד 797 קרית שמונה 11016.
רות מלקינסון, ד"ר — מרכזת תחום הכשרה במרכז הבינלאומי לאבל שכול וחוסן נפשי, אוניברסיטת חיפה, היא עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת זוגית ומשפחתית, עוסקת בהוראה במחקר ובטיפול בתחום התמחותה — טראומה אבל ושכול, ופיתחה מודל לטיפול קוגניטיבי באבל מסובך עליו הרחיבה בספרה Constructing a Rational Meaning to Life Following Loss. New York: Norton, 2007. פרסמה מאמרים רבים וספרים בנושא זה. ספרה האחרון עם עמיתיה פרופ' ויצטום ופרופ' רובין Working with the bereaved: Multiple lenses on loss and mourning (2012) ראה אור בהוצאת Routledge.
עדי ניב־יגודה, עו"ד — מרצה למשפט רפואי בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל־אביב ובמכללות למשפטים; יועץ למוסדות בריאות בנושאים מדיקו־ליגליים; חבר ועד מנהל באגודה הישראלית לטיפול פליאטיבי ובעל משרד עורכי דין.
רוברט נימאייר, פרופ' — פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת ממפיס, טנסי וטנטולוג (FT—Fellow in Thantology). נימאייר פרסם 25 ספרים בטנטולוגיה, כ־400 מאמרים ופרקים בספרים שונים, והוא העורך של הירחון Death Studies. פרופ' נימאייר הוא מפתח התיאוריה של 'אבל כתהליך של יצירת משמעות' meaning-making process. בין השנים 1996-97, הוא היה הנשיא של הארגון הבינלאומי לטנטולוגים, ADEC-Association for Death Education and Counseling והיו"ר של IWGDDB—the International Work Group for Death, Dying and Bereavement. כאות הוקרה והכרה בתרומותיו המקצועיות הרבות, הוא זכה ל־Eminent faculty Award מן האוניברסיטה של ממפיס.
זהבה סולומון, פרופ' — היא פרופ' לאפידמיולוגיה פסיכיאטרית ועבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. בין תפקידיה הקודמים: שירתה כראש ענף מחקר בחיל הרפואה, שימשה כראש בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ועמדה בראש מרכז אדלר לחקר רווחת הילד ושלומו. פרופ' סולומון מתמחה בחקר לחץ טראומתי, ופרסמה בנושא שישה ספרים ולמעלה מ־370 מאמרים ופרקים. פרופ' סולומון זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס לאופר היוקרתי הניתן בשל תרומה מחקרית יוצאת דופן ע"י האגודה הבין לאומית לחקר לחץ טראומתי, ובשנת 2009 הייתה כלת פרס ישראל.
פיליס סילברמן, פרופ' — (MPH, MSW), פרופ' לעבודה סוציאלית, פרסמה ספרים רבים וחקרה את הערך של עזרה הדדית וידע הבא מתוך ניסיון, בעבודה עם אלמנות. היא ניהלה את פרויקט Widow-to-Widow והייתה חוקרת ומנהלת־שותפה במחקר על אבל של ילדים ובני נוער — he Harvard/ MGH Child Bereavement Study. כאות הוקרה והכרה בתרומתה לשדה הטנטולוגיה, פרופ' סילברמן זכתה ב־Life Achievement Award of ADEC.
גילי פלג, ד"ר — מרצה, עובדת סוציאלית מומחית בתחום הבריאות; יו"ר תמיכה — האגודה הישראלית לטיפול, מדריכה ומטפלת במצבי חולי וסוף החיים. אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן גוריון ופרקטיקה פרטית.
ענת פלס בורץ, ד"ר — קיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטת תל־אביב בפברואר 2010. עבדה שנים רבות כאחות אונקולוגית פדיאטרית. בשנים האחרונות עובדת כרכזת מחקר בסגל האחות הראשית בשירותי בריאות כללית, וכמרצה אורחת בחוג לסיעוד באוניברסיטת תל־אביב.
תמר קרוליק, פרופ' — בעלת תואר דוקטור בסיעוד, תחום התמחות: מצבי טיפול בחולים כרוניים ומשפחותיהם במסגרות הבריאות השונות. מקום עבודה: החוג לסיעוד ביה"ס למקצועות הבריאות, אוניברסיטת תל־אביב
מיכל קרייטלר — דוקטורנטית לפסיכולוגיה בביה"ס למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א ופסיכואונקולוגית במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. תרגמה מאנגלית חמישה פרקים לספר וערכה אותו לשונית.
שולמית קרייטלר, פרופ' — פרופסור (אמריטה) לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל־אביב, באוניברסיטת חיפה, וראש המרכז למחקר פסיכואונקולוגי בבית חולים שיבא בתל השומר. חוקרת בינלאומית שפרסמה למעלה מ־200 מאמרים מדעיים ו־10 ספרים. תחומי מחקר עיקריים: פסיכואונקולוגיה, יצירתיות, קוגניציה וניבוי שינויים התנהגותיים כמשפיעים על בריאות גופנית.
שמשון רובין, פרופ' — הוא ראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית ומדריך מוסמך בפסיכותרפיה באוניברסיטת חיפה. פרופ' רובין הוא המייסד וראש המרכז הבינלאומי לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי באוניברסיטת חיפה וגם היום ממשיך כמטפל פעיל, יועץ ומדריך בפסיכותרפיה. ספריו: אובדן ושכול בחברה היהודית בישראל (1993), אובדן ושכול טראומטיים ולא טראומטיים: תאוריה קלינית וטיפול (2000), ו־Working with the Bereaved (2012) הם פרי שותפות עם ד"ר רות מלקינסון ופרופסור אליעזר ויצטום. אתר האינטרנט של פרופסור רובין: http://psy.haifa.ac.il/~rubin
לילך רחמים, ד"ר — פסיכולוגית קלינית ומדריכה. מייסדת ומנהלת התכנית לפסיכותרפיה קוגניטיבית־התנהגותית המכשירה מטפלים לעבודה עם ילדים ומתבגרים במרכז שניידר לרפואת ילדים. היא עמיתת מחקר ומרצה במרכז הבין תחומי הרצליה. העניין המקצועי והמחקרי שלה כולל יעילות טיפולים נתמך ראיות בתחום הדיכאון, טראומה ואבל מורכב. היא פעילה בהטמעת טיפול מבוסס מחקר בארץ ובעולם.
איריס שגב — עורכת ומשוררת. איריס ובעלה חזי הם הורים שכולים אשר בנו את "מצפה נמרוד" בראש פינה, לזכר בנם בכורם נמרוד. בנם אהוד, הוא מנטליסט בעל שם. איריס מוצאת ניחומים בכתיבת שירה.
מור שחורי־סטאל — דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה. פסיכולוגית קלינית מומחית בקליניקה פרטית, מרצה לפסיכותרפיה ומדריכה במכללת בית ברל בתוכנית לטיפול באומנויות. חברה עמיתה במרכז הבינלאומי לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי באוניברסיטת חיפה. במסגרת לימודי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית חקרה הסתגלות ארוכת טווח של הורים אשר שכלו את בניהם במלחמה. בימים אלו חוקרת אובדן של המסגרת המשפחתית בעקבות גירושין. בעבודת הדוקטורט שלה היא חוקרת השפעת גירושי הורים והסתגלות האם הגרושה על בנות. אתר האינטרנט של מור שחורי־סטאל: www.psychologit.com
הניה שנון־קליין, ד"ר — פסיכולוגית וטנטולוגית מוסמכת (Fellow in Thanatology—Ph.D., FT). בארץ, מייסדת התוכנית ללימודי טנטולוגיה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. בעבר פרופסור מן המניין בכמה אוניברסיטאות בארה"ב. חלוצה במחקר על אבלות הורית טראומתית. מחברת הספר על שכול הורי Gili’s Book: A Journey into Bereavement for Parents and Counselors. ומאמרים רבים בנושא. עורכת־שותפה לספר: Studies of Grief and Bereavement. בין מחברות הקוד האתי לטנטולוגים וחברה בוועדת ההסמכה של ADEC. מתנדבת בארגוני הצלה בינלאומיים בטיפול באובדן טראומתי. יצירת קשר: drhenya@gilisplace.com, www.gilisplace.com
דן שרון, ד"ר — עו"ס ופסיכותרפיסט. מרצה בכיר בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. בין תחומי ההוראה שלו בתכנית המוסמך במסלול קליני ללחץ וטראומה: ההיבט המערכתי של טראומה ופוסט טראומה, טראומה משנית של מטפלים, פרקטיקת לחץ וטראומה. במהלך שנים רבות עוסק באבחון ובטיפול פרטני זוגי מיני ומשפחתי בפדויי שבי מטעם אגף שיקום נכים משרד הביטחון. חבר הוועדה המייעצת של משרד הביטחון אגף שיקום נכים לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית ויו"ר תת הוועדה לטיפול זוגי מיני ומשפחתי בנפגעי פוסט טראומה. מטפל ומדריך ומוסמך לטיפול משפחתי. מטפל מיני. בעבר יו"ר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה. יו"ר איט"ם — האגודה הישראלית לטיפול מיני. כקצין מילואים בדרגת סרן משמש כקצין בריאות הנפש ומדריך קב"נים וכקצין נפגעים באכ"א נפגעים.
אין עדיין תגובות