החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

הרפתקאות דוד אריה 2 בג'ונגל הסיבירי

מאת:
הוצאה: | 2009 | 96 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

28.00

רכשו ספר זה:

פְּגַשְׁתֶּם פַּעַם עֲנָק בַּכְיָן? נִתְקַלְתֶּם כְּבָר בְּמַרְאָה מְסֻכֶּנֶת בֶּאֱמֶת? חֲפַרְתֶּם מִנְהָרָה לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ?
לֹא? סִימָן שֶׁעוֹד לֹא יְצָאתֶם לַהַרְפַּתְקָה הַחֲדָשָׁה שֶׁל דּוֹד אַרְיֵה.
הִצְטָרְפוּ לְצַפְרִיר, לְיִנּוֹן וּלְדוֹד אַרְיֵה בְּמַסָּע מֻפְלָא אֶל מֶרְחֲבֵי הַגּ'וּנְגֶּל הַסִּיבִּירִי. שָׁם, בֵּין סִפּוּרִים מְרַתְּקִים וְאִיּוּרִים מְשַׁעַשְׁעִים, מְחַכִּים לָכֶם שְׁלַל יְצוּרִים מוּזָרִים, אוֹצָרוֹת נִסְתָּרִים וּרְגָעִים קְסוּמִים.

מקט: 15100794
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
פְּגַשְׁתֶּם פַּעַם עֲנָק בַּכְיָן? נִתְקַלְתֶּם כְּבָר בְּמַרְאָה מְסֻכֶּנֶת בֶּאֱמֶת? חֲפַרְתֶּם מִנְהָרָה לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ? לֹא? סִימָן שֶׁעוֹד לֹא […]

דּוֹד אַרְיֵה חוֹפֵר מִנְהָרָה

יוֹם רְבִיעִי אֶחָד נִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר שֶׁל אָחִי יִנּוֹן. לֹא הִסְפַּקְתִּי לְהוֹצִיא מִלָּה מֵהַפֶּה וְיִנּוֹן אָמַר לִי, ‘לֹא רָאִיתָ אֶת הַשֶּׁלֶט עַל הַדֶּלֶת?’

‘אֵיזֶה שֶׁלֶט?’

‘הַשֶּׁלֶט הַזֶּה,’ הִצְבִּיעַ יִנּוֹן. ‘כָּתוּב כָּאן — אֵין כְּנִיסָה לְזָרִים! אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ לִקְרֹא?’

‘אֲנִי יוֹדֵעַ לִקְרֹא, אֲבָל מִמָּתַי אָסוּר לְזָרִים לְהִכָּנֵס לַחֶדֶר שֶׁלְּךָ?’

‘מֵעַכְשָׁו,’ אָמַר יִנּוֹן. ‘צֵא מִיָּד!’

‘אֲבָל אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי, לֹא? אֲנִי לֹא זָר,’ אָמַרְתִּי.

‘אַתָּה כֵּן זָר כִּי אֲנִי קָבַעְתִּי שֶׁאַתָּה זָר,’ אָמַר לִי יִנּוֹן.

הוּא דָּחַף אוֹתִי וְצָעַק, ‘צֵא מִיָּד!’

דַּוְקָא רָצִיתִי לְשַׂחֵק עִם יִנּוֹן דַּמְקָה, אֲבָל לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה — יָצָאתִי מֵהַחֶדֶר.

מִחוּץ לַחֶדֶר הוֹפִיעַ דּוֹד אַרְיֵה שֶׁבָּא לְבַקֵּר אוֹתָנוּ.

‘מָה שְׁלוֹמְךָ?’ הוּא שָׁאַל.

‘בְּסֵדֶר,’ אָמַרְתִּי בְּקוֹל שֶׁכַּנִּרְאֶה לֹא נִשְׁמַע כָּל כָּךְ בְּסֵדֶר.

”אֵין כְּנִיסָה לְזָרִים’?’ דּוֹד אַרְיֵה קָרָא מָה שֶׁכָּתוּב עַל הַדֶּלֶת שֶׁל יִנּוֹן.

‘זֶה הַחֹק הֶחָדָשׁ,’ אָמַרְתִּי.

‘כְּמוֹ בִּגְזוּרְיָה,’ אָמַר דּוֹד אַרְיֵה.

‘גְּזוּרְיָה? אֵיפֹה זֶה?’ שָׁאַלְתִּי.

‘זֹאת עִיר מְיֻחֶדֶת בַּגּ’וּנְגֶּל הַסִּיבִּירִי,’ אָמַר דּוֹד אַרְיֵה.

הִתְיַשַּׁבְנוּ בַּמִּרְפֶּסֶת.

‘וּמָה מְיֻחָד בִּגְזוּרְיָה הַזֹּאת?’ שָׁאַלְתִּי.

דּוֹד אַרְיֵה הִתְחִיל לְסַפֵּר: ‘פַּעַם, בְּאֶחָד מִטִּיּוּלַי בַּגּ’וּנְגֶּל הַסִּיבִּירִי, הִגַּעְתִּי בְּמִקְרֶה לָעִיר הַמְּבֻצֶּרֶת גְּזוּרְיָה. כְּבָר כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר שַׂמְתִּי לֵב לְדָבָר מוּזָר: כֻּלָּם הִסְתּוֹבְבוּ שָׁם בְּתַחְתּוֹנִים וְגוּפִיָּה. זֶה הָיָה יוֹם קַר מְאוֹד, יוֹם מַמָּשׁ קָפוּא. שֶׁלֶג כִּסָּה אֶת הָאָרֶץ. אֲבָל כָּל הַיְּלָדִים, כָּל הַנָּשִׁים וְכָל הַגְּבָרִים לָבְשׁוּ רַק תַּחְתּוֹנִים וְגוּפִיָּה. אֲנָשִׁים רָעֲדוּ מִקֹּר. אֲנָשִׁים הִתְעַטְּשׁוּ שׁוּב וָשׁוּב. אֲחָדִים הִתְחַבְּקוּ זֶה עִם זֶה כְּדֵי לְהִתְחַמֵּם. אֲחֵרִים קָפְצוּ בַּמָּקוֹם כְּדֵי לְהִתְחַמֵּם. הָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁהַשִּׁנַּיִם שֶׁלָּהֶם נָקְשׁוּ כָּל כָּךְ חָזָק שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אוֹתָן מֵרָחוֹק. וְרַבִּים חָזְרוּ וְקִנְּחוּ אֶת הָאַף פַּעַם אַחַר פַּעַם.

‘נִגַּשְׁתִּי אֶל אַחַד הָאֲנָשִׁים בַּשּׁוּק וְשָׁאַלְתִּי, ‘לָמָּה כֻּלָּם הוֹלְכִים כָּאן בְּתַחְתּוֹנִים וְגוּפִיָּה בַּקֹּר הַזֶּה?’

”זְ־זְ־זוֹ הַגְּ־הַגְּ־הַגְּזֵרָה הַחַדְ־חַדְ־חֲדָשָׁה שֶׁל מַלְ־מַלְ־כָּתֵנוּ גַּזְרִיאֵלָה מִי־יִשְׁוֶה־לָהּ. הִיא קָבְ־קָבְ־קָבְעָה שֶׁהַיּוֹם כֻּלָּם יֵלְכוּ בְּלִי־בְּלִי־בְּלִי בְּגָ־בְּגָ־בְּגָדִים!’ הָאִישׁ רָעַד מֵרֹב קֹר וְאָז הִתְעַטֵּשׁ, ‘אַפְּצִ’י! אַפְּצ’וּ!’

‘בַּלַּיְלָה בַּמִּטָּה, לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּמְתִּי, חָשַׁבְתִּי, ‘אֵיזוֹ מַמְלָכָה מוּזָרָה! וְאֵיזוֹ גְּזֵרָה מוּזָרָה!’ אֲבָל לֹא יָדַעְתִּי שֶׁבַּבֹּקֶר צְפוּיָה לִי הַפְתָּעָה עוֹד יוֹתֵר גְּדוֹלָה.’

‘מָה קָרָה בַּבֹּקֶר?’ שָׁאַלְתִּי אֶת דּוֹד אַרְיֵה.

‘כְּשֶׁקַּמְתִּי בַּבֹּקֶר, הִבַּטְתִּי מֵהַחַלּוֹן. שָׂמַחְתִּי לִרְאוֹת שֶׁאַנְשֵׁי גְּזוּרְיָה חָזְרוּ לִלְבּשׁ בְּגָדִים חַמִּים. אֲבָל בִּמְהֵרָה גִּלִּיתִי שֶׁהַיּוֹם מִתְחוֹלֶלֶת בִּגְזוּרְיָה מְהוּמָה עוֹד יוֹתֵר גְּדוֹלָה. אָמְנָם כֻּלָּם הָיוּ לְבוּשִׁים, אֲבָל הֵם הִתְנַגְּשׁוּ אֵלֶּה בְּאֵלֶּה. אֲנָשִׁים נָפְלוּ מֵעַל אַרְגָּזִים וּלְתוֹךְ תְּעָלוֹת בְּצַד הַדֶּרֶךְ. אֲחֵרִים הִתְנַגְּשׁוּ בְּעַמּוּדִים וּבְקִירוֹת. יְלָדִים קָרְאוּ לָאִמָּהוֹת שֶׁלָּהֶם וְאָבוֹת קָרְאוּ לַיְּלָדִים שֶׁלָּהֶם, אֲבָל כִּמְעַט אַף אֶחָד לֹא הִצְלִיחַ לִמְצֹא מָה שֶׁרָצָה. כְּשֶׁיָּצָאתִי לָרְחוֹב, גִּלִּיתִי אֶת הַסִּבָּה לְכָל זֶה: כֻּלָּם עָצְמוּ עֵינַיִם!

‘יָצָאתִי לַשּׁוּק. רָאִיתִי שָׁם אִשָּׁה עוֹמֶדֶת לְיַד דּוּכַן אֲבַטִּיחִים בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת. ‘סְלִיחָה, גְּבִרְתִּי!’ אָמַרְתִּי.

”מִי זֶה? מִי קוֹרֵא לִי? אֵיפֹה אַתָּה?’ הִיא שָׁאֲלָה. הִיא לֹא יָכְלָה לִרְאוֹת אוֹתִי.

”קוֹרְאִים לִי דּוֹד אַרְיֵה,’ אָמַרְתִּי לָהּ. ‘אֲנִי כָּאן. לְיָדֵךְ. מִיָּמִין.’

‘הָאִשָּׁה נִסְּתָה לְהַפְנוֹת אֵלַי אֶת פָּנֶיהָ, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁעֵינֶיהָ הָיוּ עֲצוּמוֹת, הִיא לֹא כָּל כָּךְ הִצְלִיחָה.

”לָמָּה כֻּלָּם עוֹצְמִים הַיּוֹם עֵינַיִם?’ שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ.

”הוֹ,’ אָמְרָה הָאִשָּׁה. ‘זוֹ הַגְּזֵרָה הַחֲדָשָׁה שֶׁל מַלְכָּתֵנוּ גַּזְרִיאֵלָה מִי־יִשְׁוֶה־לָהּ. הִיא קָבְעָה שֶׁהַיּוֹם כֻּלָּם יֵלְכוּ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, יֹאכְלוּ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, יַעַבְדוּ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, יַעֲשׂוּ הַכֹּל בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת!’

”לָמָּה? מָה הַסִּבָּה לַגְּזֵרָה?’ תָּהִיתִי בְּאָזְנֶיהָ.

”כָּכָה זֶה בִּגְזוּרְיָה,’ אָמְרָה הָאִשָּׁה. ‘בְּכָל יוֹם מַכְרִיזָה מַלְכָּתֵנוּ מִי־יִשְׁוֶה־לָהּ עַל גְּזֵרָה יוֹמִית חֲדָשָׁה.’ הָאִשָּׁה נִגְּשָׁה אֵלַי וּמִשְּׁשָׁה אֶת רֹאשִׁי. לֹא הֵבַנְתִּי לָמָּה הִיא עוֹשָׂה זֹאת. הִיא שָׁאֲלָה אוֹתִי, ‘תַּגִּיד לִי, הָאֲבַטִּיחַ הַזֶּה נִרְאֶה טוֹב?’

”זֶה לֹא אֲבַטִּיחַ!’ אָמַרְתִּי לָהּ. ‘זֶה הָרֹאשׁ שֶׁלִּי!’

”אוֹי, סְלִיחָה. אֲנִי מְאוֹד מִצְטַעֶרֶת,’ אָמְרָה הָאִשָּׁה. ‘חָשַׁבְתִּי שֶׁהָרֹאשׁ שֶׁלְּךָ אֲבַטִּיחַ.’ הִיא גִּשְּׁשָׁה אֶת דַּרְכָּהּ וְהָלְכָה מִשָּׁם.

‘כָּכָה עָבְרוּ הַיָּמִים בְּמַמְלֶכֶת גְּזוּרְיָה. בְּכָל יוֹם הִגִּיעוּ לְכִכַּר הָעִיר שְׁלִיחִים שֶׁל הַמַּלְכָּה וְהִכְרִיזוּ עַל גְּזֵרָה יוֹמִית חֲדָשָׁה. יוֹם אֶחָד נִגְזַר עַל אַנְשֵׁי גְּזוּרְיָה לִישֹׁן בַּיּוֹם וְלַעֲבֹד בַּלַּיְלָה. זוֹ הָיְתָה גְּזֵרָה מְעַיֶּפֶת. יוֹם לְאַחַר מִכֵּן נֶאֱסַר עֲלֵיהֶם לִשְׁתּוֹת מַיִם אוֹ כָּל מַשְׁקֶה אַחֵר. זוֹ הָיְתָה גְּזֵרָה מַצְמִיאָה. יוֹם אֶחָד נִגְזַר עֲלֵיהֶם לְדַבֵּר אַךְ וְרַק בִּצְעָקוֹת. בָּעֶרֶב כָּל בְּנֵי גְּזוּרְיָה הָיוּ צְרוּדִים. וּבְיוֹם אַחֵר נִגְזַר עַל בְּנֵי הָעִיר לְקַרְקֵר כְּמוֹ תַּרְנְגוֹלִים בִּמְקוֹם לְדַבֵּר. זוֹ הָיְתָה גְּזֵרָה קְצָת מַצְחִיקָה.’

‘אֲבָל מָה עָשׂוּ לְמִי שֶׁהֵפֵר אֶת הַגְּזֵרוֹת?’ שָׁאַלְתִּי.

דּוֹד אַרְיֵה הִבִּיט בִּי בְּפָנִים מֻדְאָגִים. ‘מִי שֶׁלֹּא קִיֵּם אֶת הַגְּזֵרוֹת, קִבֵּל עֹנֶשׁ כָּבֵד מְאוֹד,’ אָמַר. ‘הַמַּלְכָּה גַּזְרִיאֵלָה שָׁלְחָה שׁוֹטְרִים לְכָל פִּנָּה בַּמַּמְלָכָה. מִי שֶׁהֵפֵר אֶת הַגְּזֵרוֹת נִלְקַח אֶל הָאַרְמוֹן וְהוּצָא לְהוֹרֵג!’

‘לְהוֹרֵג?!’ שָׁאַלְתִּי בְּזַעֲזוּעַ.

‘כֵּן. הַחַיִּים בִּגְזוּרְיָה הָיוּ קָשִׁים מְאוֹד. אֲבָל לְמַזָּלִי מְבַקְּרִים זָרִים בַּמַּמְלָכָה לֹא נִדְרְשׁוּ לַעֲמֹד בַּגְּזֵרוֹת. לָכֵן לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְצַיֵּת לַחֻקִּים. וְלָכֵן הַשּׁוֹטְרִים שֶׁל הַמַּלְכָּה גַּזְרִיאֵלָה לֹא לָקְחוּ אוֹתִי לָאַרְמוֹן. אֲבָל יוֹם אֶחָד הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה,’ אָמַר דּוֹד אַרְיֵה וְהִשְׁפִּיל אֶת מַבָּטוֹ. ‘הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה, צַפְרִיר,’

חָזַר וְאָמַר.

‘מָה הִשְׁתַּנָּה? מָה קָרָה?’ שָׁאַלְתִּי.

‘יוֹם אֶחָד הִגִּיעוּ הַשְּׁלִיחִים לְכִכַּר הָעִיר וְהוֹדִיעוּ: ‘מַלְכָּתֵנוּ גַּזְרִיאֵלָה מִי־יִשְׁוֶה־לָהּ מַכְרִיזָה עַל גְּזֵרָה חֲדִישָׁה מְעֻלָּה:

‘הַשְּׁלִיחִים הִדְבִּיקוּ שְׁלָטִים בָּרְחוֹבוֹת שֶׁכָּתוּב עֲלֵיהֶם ‘לֹא רוֹצִים זָרִים!’

‘שָׁמַעְתִּי אֶת הַגְּזֵרָה, קָרָאתִי אֶת הַשְּׁלָטִים וְהִתְמַלֵּאתִי פַּחַד! הֲרֵי אֲנִי מְבַקֵּר זָר בִּגְזוּרְיָה! הֲרֵי אֲנִי לֹא נוֹלַדְתִּי בָּהּ! אִם הַשּׁוֹטְרִים יִתְפְּסוּ אוֹתִי, אֶסְתַּבֵּךְ בְּצָרָה צְרוּרָה!

‘הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי חַיָּב לִבְרֹחַ מֵהַמַּמְלָכָה. מִיָּד יָצָאתִי לַדֶּרֶךְ בְּרִיצָה, אֲבָל הִסְפַּקְתִּי לַעֲשׂוֹת רַק שְׁנֵי צְעָדִים וּכְבָר הִנִּיחוּ שְׁנֵי שׁוֹטְרִים אֶת יְדֵיהֶם עַל כְּתֵפַי.

”אַתָּה!’ הֵם צָעֲקוּ.

”מָה שִׁמְךָ?’ שָׁאַל הַשּׁוֹטֵר הַגָּבוֹהַּ.

”וְאֵיךְ קוֹרְאִים לְךָ?’ שָׁאַל הַשּׁוֹטֵר הַשָּׁמֵן.

”אֲנִי… אֲנִי דּוֹד אַרְיֵה,’ אָמַרְתִּי לָהֶם בְּרַעַד.

”’הַאִם נוֹלַדְתָּ בִּגְזוּרְיָה?’ שָׁאַל הַשּׁוֹטֵר הַגָּבוֹהַּ.

”וְהַאִם אַתָּה יְלִיד מַמְלַכְתֵּנוּ?’ שָׁאַל הַשּׁוֹטֵר הַשָּׁמֵן.

”לֹא, לֹא נוֹלַדְתִּי בִּגְזוּרְיָה,’ אָמַרְתִּי.

”אִם כָּךְ, נִקַּח אוֹתְךָ לָאַרְמוֹן,’ אָמַר הַשּׁוֹטֵר הַגָּבוֹהַּ.

”אַתָּה בָּא אִתָּנוּ מִיָּד לַחֲצַר הַמַּלְכָּה,’ צִוָּה עָלַי הַשּׁוֹטֵר הַשָּׁמֵן.

”שָׁם תְּטַפֵּל בְּךָ הַמַּלְכָּה גַּזְרִיאֵלָה!’ הִכְרִיז הַשּׁוֹטֵר הַגָּבוֹהַּ, וַחֲבֵרוֹ הַשָּׁמֵן הוֹסִיף, ‘גַּזְרִיאֵלָה מִי־יִשְׁוֶה־לָהּ!”

עַכְשָׁו בַּמִּרְפֶּסֶת דּוֹד אַרְיֵה שָׁתַק, שָׁאַף אֲוִיר וְנָשַׁף אוֹתוֹ לְאַט־לְאַט דֶּרֶךְ הַנְּחִירַיִם.

‘מָה קָרָה בָּאַרְמוֹן?’ שָׁאַלְתִּי בִּדְאָגָה. ‘מָה עָשְׂתָה לְךָ הַמַּלְכָּה?’

דּוֹד אַרְיֵה הִמְשִׁיךְ לְסַפֵּר, ‘הִגַּעְתִּי לָאַרְמוֹן עִם שְׁנֵי הַשּׁוֹטְרִים. הֵם הוֹבִילוּ אוֹתִי אֶל כֵּס הַמַּלְכָּה גַּזְרִיאֵלָה. ‘מָצָאנוּ זָר,’ הֵם אָמְרוּ לָהּ.

”יָפֶה, יָפֶה,’ אָמְרָה הַמַּלְכָּה. ‘כְּבָר הָיִיתִי מֻטְרֶדֶת. אֲנִי חַיֶּבֶת אֵיזוֹ הוֹצָאָה לְהוֹרֵג לִפְנֵי אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם. זֶה מְעוֹרֵר תֵּאָבוֹן.’ אֲבָל אָז הֵנִיפָה הַמַּלְכָּה גַּזְרִיאֵלָה אֶת הַשַּׁרְבִיט שֶׁלָּהּ וּבְלִי הַקְדָּמוֹת מְיֻתָּרוֹת אָמְרָה, ‘אִם תַּצִּיעַ לִי בְּתוֹךְ עֶשֶׂר שְׁנִיּוֹת הַצָּעָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֻצְּעָה לִי, חַיֶּיךָ יִנָּצְלוּ. אִם לֹא, תִּפְגּשׁ אֶת רֶגֶל הַפִּיל שֶׁלָּנוּ!’ רַק אָמְרָה וּמִיָּד הִתְחִילָה לִסְפֹּר, ‘אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלוֹשׁ…’

‘נִסִּיתִי לַחְשֹׁב מַהֵר־מַהֵר עַל הַצָּעָה מַדְהִימָה. אָמַרְתִּי, ‘אֲנִי אָכִין לָךְ פַּשְׁטִידָה מֵחֲמִשָּׁה סוּגֵי בָּצָל.’

”…אַרְבַּע — כְּבָר אָכַלְתִּי פַּשְׁטִידָה מִשְּׁמוֹנָה סוּגִים!’ אָמְרָה הַמַּלְכָּה וְהִמְשִׁיכָה לִסְפֹּר.

”אֲנִי אֶקַּח אוֹתָךְ שַׂק קֶמַח בְּרַחֲבֵי הָאַרְמוֹן!’

”…חָמֵשׁ — כְּבָר יֵשׁ לִי מְשָׁרֵת מְיֻחָד בִּשְׁבִיל זֶה,’ אָמְרָה הַמַּלְכָּה וְהִמְשִׁיכָה לִסְפֹּר.

”…שֶׁבַע, שְׁמוֹנֶה…’

”הֵי!’ אָמַרְתִּי. ‘אַחֲרֵי חָמֵשׁ בָּא שֵׁשׁ. מָה עִם שֵׁשׁ?’

”יֵשׁ לְךָ עוֹד שְׁנִיָּה וָחֵצִי,’ קָרְאָה גַּזְרִיאֵלָה. ‘הַכְנִיסוּ אֶת הַפִּיל!’ צִוְּתָה וְהִמְשִׁיכָה לִסְפֹּר. פִּיל גָּדוֹל וּמַפְחִיד נִכְנַס לַחֶדֶר וְהִתְקַדֵּם לְעֶבְרִי.

‘חָשַׁבְתִּי וְחָשַׁבְתִּי וְחָשַׁבְתִּי וְלֹא מָצָאתִי שׁוּם רַעְיוֹן! אֲבָל בַּחֲצִי הַשְּׁנִיָּה הָאַחֲרוֹנָה פָּלַטְתִּי מֵהַפֶּה אֶת הַמִּלִּים הַבָּאוֹת: ‘אֲנִי אֶחְפֹּר מִנְהָרָה אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ וַאֲסַפֵּר לָךְ מָה יֵשׁ שָׁם!’

‘הַמַּלְכָּה גַּזְרִיאֵלָה הִפְסִיקָה לִסְפֹּר. הִיא אָמְרָה, ‘מְאַכְזֵב, מְאַכְזֵב מְאוֹד. חָשַׁבְתִּי שֶׁלֹּא תַּצְלִיחַ לְהַצִּיעַ לִי מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד, אֲבָל הַהַצָּעָה בֶּאֱמֶת מַפְתִּיעָה. תְּנוּ לוֹ אֵת חֲפִירָה!’ פָּקְדָה. מְשָׁרֵת נִגַּשׁ אֵלַי וְנָתַן לִי אֵת חֲפִירָה. שְׁנֵי הַשּׁוֹטְרִים לִוּוּ אוֹתִי לְשָׂדֶה מִחוּץ לְשַׁעֲרֵי הַמַּמְלָכָה.

”מָה אֶעֱשֶׂה?’ חָשַׁבְתִּי. ‘לָמָּה הִצַּעְתִּי לְגַּזְרִיאֵלָה הַצָּעָה כָּל כָּךְ מֻפְרֶכֶת? אֵיךְ אוּכַל לַחְפֹּר עַד הַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ? מִכָּאן עַד הַצַּד הַשֵּׁנִי יֵשׁ יוֹתֵר מִשְּׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף קִילוֹמֶטְרִים! זֶה מֶרְחָק עָצוּם!’

‘לֹא יָדַעְתִּי מָה לַעֲשׂוֹת. עָמַדְתִּי בַּשָּׂדֶה. שְׁנֵי הַשּׁוֹטְרִים הִבִּיטוּ בִּי. לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה. הִתְחַלְתִּי לַחְפֹּר.’

‘אֲבָל, דּוֹד אַרְיֵה,’ אָמַרְתִּי. ‘לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁחָפַרְתָּ עַד הַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ!’

‘בָּרוּר. זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי!’ אָמַר דּוֹד אַרְיֵה וְהִמְשִׁיךְ לְסַפֵּר, ‘חָפַרְתִּי וְחָפַרְתִּי וְחָפַרְתִּי אֶל תּוֹךְ הָאֲדָמָה, אֲבָל כַּמּוּבָן לֹא הִגַּעְתִּי אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ. תּוֹךְ כְּדֵי חֲפִירָה עָלָה בְּרֹאשִׁי רַעְיוֹן. שִׁנִּיתִי אֶת כִּוּוּן הַחֲפִירָה וּפִלַּסְתִּי מִנְהָרָה מִתַּחַת לַמַּמְלָכָה עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל הַצַּד הָאֲחוֹרִי שֶׁלָּהּ.’

‘וְאָז בָּרַחְתָּ מִשָּׁם?’ שָׁאַלְתִּי אֶת דּוֹד אַרְיֵה.

‘לֹא,’ הוּא עָנָה. ‘כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֶל הַצַּד הָאֲחוֹרִי, נַחְתִּי כַּמָּה יָמִים. לְאַחַר מִכֵּן חָזַרְתִּי בַּמִּנְהָרָה אֶל הַשּׁוֹטְרִים שֶׁהִמְתִּינוּ לִי בַּחוּץ.

‘אָמַרְתִּי לָהֶם, ‘זֶהוּ, חָזַרְתִּי מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ.’

‘הֵם לָקְחוּ אוֹתִי מִיָּד חֲזָרָה אֶל הַמַּלְכָּה גַּזְרִיאֵלָה.

”הַמַּלְכָּה גַּזְרִיאֵלָה,’ אָמַרְתִּי.

”מִי־יִשְׁוֶה־לָהּ,’ הוֹסִיפָה הַמַּלְכָּה.

”כַּמּוּבָן,’ אָמַרְתִּי. ‘חָפַרְתִּי וְהִגַּעְתִּי לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ. אִם תִּרְצִי, אֲסַפֵּר לָךְ מָה יֵשׁ שָׁם.’

”סַפֵּר מִיָּד!’ צִוְּתָה הַמַּלְכָּה.

”בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ יֵשׁ עִיר.’

”עִיר?’

”עִיר רְגִילָה לַחֲלוּטִין,’ אָמַרְתִּי. ‘יֵשׁ בָּהּ אֲנָשִׁים טוֹבִים יוֹתֵר וְטוֹבִים פָּחוֹת. יֵשׁ בָּהּ תּוֹשָׁבִים נֶאֱמָנִים יוֹתֵר וְנֶאֱמָנִים פָּחוֹת, נֶחְמָדִים יוֹתֵר וְנֶחְמָדִים פָּחוֹת,’ אָמַרְתִּי.

”נִשְׁמַעַת עִיר מְשַׁעֲמֶמֶת מְאוֹד,’ אָמְרָה הַמַּלְכָּה.

”לֹא. בִּכְלָל לֹא. זוֹ עִיר מְעַנְיֶנֶת מְאוֹד, כִּי יֵשׁ בָּהּ מַלְכָּה אַחַת מְיֻחֶדֶת מְאוֹד.’

”בְּמָה הִיא מְיֻחֶדֶת?’

”הַמַּלְכָּה כִּמְעַט לֹא יוֹצֵאת מֵהָאַרְמוֹן. הִיא לֹא מַכִּירָה אֶת הָאֲנָשִׁים בָּעִיר שֶׁלָּהּ. הִיא לֹא מַכִּירָה אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּהֶם. הִיא לֹא יוֹדַעַת שֶׁהֵם נֶחְמָדִים. הִיא יוֹדַעַת רַק לְהַטִּיל עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת. גְּזֵרוֹת נוֹרָאִיּוֹת.’

”לָמָּה הִיא מִתְנַהֶגֶת כָּכָה? לָמָּה הִיא מַטִּילָה גְּזֵרוֹת?’

”קָשֶׁה לָדַעַת. אַף אֶחָד לֹא הִצְלִיחַ לְקַבֵּל מִמֶּנָּה תְּשׁוּבָה, כִּי לְפִי אַחַת הַגְּזֵרוֹת אָסוּר לִשְׁאֹל אוֹתָהּ שׁוּם שְׁאֵלָה.’

”אֵיזוֹ מִין מַלְכָּה זֹאת? אֲנִי מַטִּילָה גְּזֵרוֹת כְּדֵי שֶׁהָעָם לֹא יִשְׁכַּח אוֹתִי, אֲבָל הַמַּלְכָּה הַזֹּאת נִשְׁמַעַת לִי מַמָּשׁ טִפְּשָׁה. אַכְזָרִיּוּת בְּלִי סִבָּה. גְּזֵרוֹת בְּלִי תְּבוּנָה!’

”הָעִיר נֶהֱדֶרֶת, אֲבָל הַמַּלְכָּה — קָשָׁה,’ אָמַרְתִּי לְגַזְרִיאֵלָה. ‘בִּקּוּר מְרַתֵּק. וְאִם תִּרְצִי, אֶקַּח אוֹתָךְ לְשָׁם,’ הִצַּעְתִּי.

”לָעִיר הַזֹּאת? זֶה לֹא מְסֻכָּן?’

”מַלְכָּה כָּמוֹךְ? יְקַבְּלוּ אוֹתָךְ שָׁם בְּהוֹד וְהָדָר.’

‘הַמַּלְכָּה יָרְדָה מִכֵּס הַמְּלוּכָה וְאָמְרָה, ‘בּוֹא, נֵצֵא מִיָּד לַדֶּרֶךְ.’

‘בְּתַהֲלוּכָה גְּדוֹלָה יָצָאנוּ הַמַּלְכָּה וַאֲנִי אֶל מִחוּץ לִגְזוּרְיָה, אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ חָפַרְתִּי אֶת הַמִּנְהָרָה. שׁוֹמְרֵי הַמַּלְכָּה הִמְתִּינוּ בַּחוּץ וְגַזְרִיאֵלָה וַאֲנִי יָרַדְנוּ בַּמִּנְהָרָה, זָחַלְנוּ מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְיָצָאנוּ מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי מוּל הַכְּנִיסָה הָאֲחוֹרִית לָעִיר הַמְּבֻצֶּרֶת גְּזוּרְיָה.

‘הַמַּלְכָּה גַּזְרִיאֵלָה לֹא זִהֲתָה אֶת הַכְּנִיסָה הָאֲחוֹרִית, כִּי לֹא נָהֲגָה לָצֵאת מֵהָאַרְמוֹן. נִכְנַסְנוּ אֶל הָעִיר, הָעִיר שֶׁל הַמַּלְכָּה גַּזְרִיאֵלָה. אֲבָל גַּזְרִיאֵלָה לֹא יָדְעָה שֶׁהִיא מְבַקֶּרֶת בִּגְזוּרְיָה, כִּי כִּמְעַט אַף פַּעַם לֹא הִסְתּוֹבְבָה בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר.

‘מִיָּד כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ אֶל הָעִיר, זִהוּ כָּל הַתּוֹשָׁבִים אֶת הַמַּלְכָּה וְהִשְׁתַּחֲווּ.

”הוֹ־הוֹ, אֵיזֶה כָּבוֹד נוֹתְנִים כָּאן הָאֲנָשִׁים לִמְבַקְּרִים,’ אָמְרָה גַּזְרִיאֵלָה.

”אָמַרְתִּי לָךְ, הָאֲנָשִׁים בָּעִיר הַזֹּאת מְאוֹד נֶחְמָדִים.’

‘תּוֹשָׁבֵי גְּזוּרְיָה הִתְפַּלְּאוּ לִרְאוֹת אֶת מַלְכָּתָם הוֹלֶכֶת כָּכָה סְתָם בָּרְחוֹבוֹת.

”תּוֹדָה שֶׁבָּאת לְבַקֵּר אוֹתָנוּ,’ אָמְרָה לָהּ אִשָּׁה אַחַת.

”מֵעוֹלָם לֹא הֶאֱמַנּוּ שֶׁתֵּרְדִי אֵלֵינוּ,’ אָמַר לָהּ אִישׁ אַחֵר.

‘אַנְשֵׁי הָעִיר הִתְיַחֲסוּ אֵלֶיהָ בְּכָבוֹד וּבְיִרְאָה. הֵם הִצִּיעוּ לָהּ אֹכֶל וּשְׁתִיָּה. הֵם פִּנּוּ לָהּ אֶת הַדֶּרֶךְ וְהִצִּיעוּ לָהּ לְהִתְאָרֵחַ בְּבָתֵּיהֶם.

”מֵעוֹלָם לֹא בִּקַּרְתִּי בְּמָקוֹם כָּל כָּךְ נֶהֱדָר. לָמָּה הַמַּלְכָּה שֶׁלָּהֶם מִתְעַלֶּלֶת בָּהֶם?’ תָּהֲתָה הַמַּלְכָּה גַּזְרִיאֵלָה בְּאָזְנַי. אֲבָל אָז הִבְחִינָה בְּשֶׁלֶט שֶׁעָלָיו כָּתוּב ‘לֹא רוֹצִים זָרִים!’. מִתַּחַת לַכּוֹתֶרֶת הָיְתָה כְּתוּבָה הַגְּזֵרָה.

”אוֹי וַאֲבוֹי! תִּרְאֶה מָה כָּתוּב פֹּה!’ אָמְרָה הַמַּלְכָּה גַּזְרִיאֵלָה בְּבֶהָלָה. ‘הֵם לֹא רוֹצִים כָּאן זָרִים. כָּל מִי שֶׁזָּר יִלָּקַח לְאַרְמוֹן הַמַּלְכָּה וְיוּצָא לְהוֹרֵג תַּחַת רֶגֶל שֶׁל פִּיל! אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לִבְרֹחַ מִכָּאן מִיָּד!’ הַמַּלְכָּה גַּזְרִיאֵלָה הִתְחִילָה לָרוּץ חֲזָרָה אֶל הַכְּנִיסָה הָאֲחוֹרִית. אַנְשֵׁי גְּזוּרְיָה הִבִּיטוּ בָּהּ בִּפְלִיאָה. הִיא נִתְּרָה וְקִפְּצָה, אָצָה וְרָצָה וְרָאֲתָה לְפֶתַע מוּלָהּ שְׁנֵי שׁוֹטְרִים. ‘אוֹי וַאֲבוֹי! הֵם יִתְפְּסוּ אוֹתָנוּ!’ צָעֲקָה. ‘אִי אִי אִי!!’ צָוְחָה וְהִתְנַשְּׁפָה וְקִפְּצָה בַּחֲרָדָה בַּמָּקוֹם.

‘אַנְשֵׁי גְּזוּרְיָה הִתְפַּלְּאוּ וְתָהוּ מָה קָרָה לַמַּלְכָּה שֶׁלָּהֶם. הֵם נִגְּשׁוּ אֵלֶיהָ וְאָמְרוּ לָהּ, ‘מַלְכָּתֵנוּ מִי־יִשְׁוֶה־לָהּ, לָמָּה נִבְהַלְתְּ כָּל כָּךְ? הֲרֵי אֶת הַגְּזֵרָה הַזֹּאת אַתְּ בְּעַצְמֵךְ הִטַּלְתְּ!’

”אֲנִי?!’

”כֵּן, אַתְּ הַמַּלְכָּה גַּזְרִיאֵלָה מִי־יִשְׁוֶה־לָהּ הִכְרַזְתְּ עָלֶיהָ.’

”פֹּה? בָּעִיר הַזֹּאת?’

”כַּמּוּבָן, בָּעִיר שֶׁעָלֶיהָ אַתְּ מוֹלֶכֶת — גְּזוּרְיָה.’

”גְּזוּרְיָה?!’ הִתְפַּלְּאָה הַמַּלְכָּה. ‘אֲנִי בִּגְזוּרְיָה? אַתֶּם תּוֹשָׁבֵי גְּזוּרְיָה?’

”כַּמּוּבָן,’ אָמְרוּ לָהּ הָאֲנָשִׁים.

‘הַמַּלְכָּה הֵחֵלָּה לְהֵרָגַע. הִיא הֵבִינָה אֵיפֹה הִיא נִמְצֵאת. ‘אֵיזֶה מַזָּל שֶׁאֲנִי בִּגְזוּרְיָה. אֵיזוֹ עִיר נִפְלָאָה!’ הִיא אָמְרָה וְאָז קָרְאָה, ‘הַקְשִׁיבוּ, הַקְשִׁיבוּ! אֲנִי מַכְרִיזָה בָּזֹאת עַל גְּזֵרָה חֲדָשָׁה!’

”אוֹי וַאֲבוֹי!’ אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. ‘הִיא לֹא לָמְדָה שׁוּם לֶקַח.’

”אֲנִי גּוֹזֶרֶת עַל עַצְמִי לִהְיוֹת נֶחְמָדָה וְלֹא מְרֻשַּׁעַת!’ הִכְרִיזָה הַמַּלְכָּה. ‘וּמֵהַיּוֹם לֹא אַטִּיל עוֹד גְּזֵרוֹת! וְאִם אָפֵר אֶת הַגְּזֵרָה שֶׁלִּי, אֲנִי אוֹצִיא אֶת עַצְמִי לְהוֹרֵג תַּחַת רֶגֶל שֶׁל פִּיל!’

‘בְּנֵי מַמְלֶכֶת גְּזוּרְיָה לֹא הֶאֱמִינוּ לְמִשְׁמַע אָזְנֵיהֶם. הֵם הֵרִיעוּ כֻּלָּם לַמַּלְכָּה, הֵם שָׂמְחוּ וְצָהֲלוּ. וְכָךְ הֵם הִפְסִיקוּ לִסְבֹּל מֵהַגְּזֵרוֹת שֶׁל גַּזְרִיאֵלָה מִי־יִשְׁוֶה־לָהּ,’ סִכֵּם דּוֹד אַרְיֵה וְחִיֵּךְ אֵלַי.

‘מַזָּל שֶׁחָפַרְתָּ בַּכִּוּוּן הַנָּכוֹן,’ אָמַרְתִּי לְדוֹד אַרְיֵה אַחֲרֵי רֶגַע.

‘כֵּן, בֶּאֱמֶת מַזָּל,’ אָמַר דּוֹד אַרְיֵה.

בָּעֶרֶב, לִפְנֵי שֶׁהָלַכְנוּ לִישֹׁן, נִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר שֶׁל יִנּוֹן כְּדֵי לְסַפֵּר לוֹ עַל גְּזוּרְיָה וְאוּלַי גַּם לְשַׂחֵק דַּמְקָה. עַל הַדֶּלֶת שֶׁלּוֹ כְּבָר לֹא הָיָה תָּלוּי הַשֶּׁלֶט ‘אֵין כְּנִיסָה לְזָרִים’, אָז נִכְנַסְתִּי. לֹא הִסְפַּקְתִּי לְהוֹצִיא מִלָּה מֵהַפֶּה וְיִנּוֹן אָמַר, ‘צֵא מִפֹּה!’

‘לָמָּה?’ שָׁאַלְתִּי.

‘לֹא רָאִיתָ אֶת הַשֶּׁלֶט הֶחָדָשׁ?’ אָמַר יִנּוֹן. הוּא נִגַּשׁ לַדֶּלֶת וְתָלָה שֶׁלֶט חָדָשׁ שֶׁכָּתוּב בּוֹ ‘אֵין כְּנִיסָה לִקְטַנִּים’.

‘מִי קוֹבֵעַ מִי קָטָן?’ שָׁאַלְתִּי.

‘אֲנִי,’ אָמַר יִנּוֹן. ‘כָּל מִי שֶׁקָּטָן מִמֶּנִּי הוּא קָטָן.’

‘אֲבָל אֲנִי נָמוּךְ מִמְּךָ רַק בִּשְׁנֵי סֶנְטִימֶטְרִים,’ אָמַרְתִּי לְיִנּוֹן. ‘אֲנִי כִּמְעַט בַּגֹּדֶל שֶׁלְּךָ!’

‘זֶה לֹא מְשַׁנֶּה,’ עָנָה אָחִי הַגָּדוֹל. ‘כָּל מִי שֶׁקָּטָן לֹא יָכוֹל לְהִכָּנֵס לְפֹּה. צֵא הַחוּצָה מִיָּד!’

לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה. לָקַחְתִּי אֶת לוּחַ הַדַּמְקָה וְיָצָאתִי מֵהַחֶדֶר.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “הרפתקאות דוד אריה 2 בג'ונגל הסיבירי”