15 קומות

"ואולי, היא לא מבינה את כל העולם

לא מבינה חברים, לא מבינה יחסים, לא מבינה זרים,

לא מבינה את ההורים,

לא מבינה את עצמה.

אבל היא כן הבינה שהרגע הזה עכשיו

הוא שלה סוף-סוף,

רק שלה."

היי, כאן מחבר הספר הקטנטן הזה.

אני מנסה להסביר בקצרה על הספר ופשוט לא מצליח למצוא את המילים הנכונות, אז אדבר אליכם ישירות:

15 קומות הוא הספר הראשון שלי.

הוא מדבר על אהבה, משפחה, חברים, אלוהים ובדידות ומלא בעוד הרבה קטעים קטנטנים שבעצם מרכיבים את החיים – עצמם הכול דרך נקודת המבט שלי.

לא תמצאו פה דרמה מטורפת וסיפור ארוך עם עלילה מסובכת,

אבל כן תמצאו פה אמת, אמת פשוטה וקטנה בלי הרבה קישוטים מיותרים מסביב.

תסתכלו טיפה בספר, אולי תבינו אותי יותר טוב.

מקווה שתאהבו.

נדב

מקט: 4-1272-1211

הוא יצא לסיבוב בשתיים בלילה אחרי שלא הצליח להירדם שוב. כבר בערך שבוע שהוא מסתובב עם שקיות מתחת לעיניים, מרגיש שמשהו יושב עליו והוא לא יודע מה. הוא ישב מתחת לבניין אקראי והדליק סיגריה. לאחרונה הוא מרגיש שזה כל מה שנשאר נורמלי בחיים שלו – להדליק לעצמו סיגריה. הוא ישב מנסה להבין מה לא בסדר עם עצמו אולי זאת הבדידות אולי חוסר היכולת להביע רגשות אולי תחושת חוסר השייכות שהולכת וחוזרת מפעם לפעם, או חוסר היכולת לבכות מקווה שזו רק תקופה שתחלוף, משלה את עצמו שזה רק משהו רגעי. הסיגריה מתחילה להיגמר, והוא יודע שזה סימן לחזור הביתה ועמוק בפנים הוא יודע שמה שהוא מרגיש לא ייעלם בקרוב אבל לפחות יש לו את הסיבוב באמצע הלילה עם הסיגריה שנגמרת מהר מדי, שעוזרת קצת פחות להרגיש, קצת פחות לחשוב.